מונותאיזם – הבדלי גרסאות

== היחס למונותאיזם בפילוסופיה היוונית==

[[פילוסופיה יוונית|הפילוסופיה היוונית]], שהחליפה את [[המיתולוגיה היוונית]], הגיעה בשלביה הקלאסיים לחשיבה מונותאיסטית. כבר [[קסנופנס]] נחשב למבשר רעיונות אלה, וניתן למצוא אותם גם אצל [[אריסטו]]. עם זאת עולם המחשבה היוני-רומי היה שונה במהותו מעולם הדתות המונותאיסטיות. בניגוד לעולם היוני-רומי בו שלטה התפיסה של אחדות בין צורכי הגוף והנפש, הדתות המונותיאסטיות, הניחו כי התנזרות גופנית מעלה את האספקטים הרוחניים באדם.

 

בעקבות ה[[מטפיזיקה]] של אריסטו, פיתחו בימי הביניים כמה פילוסופים מוסלמים, יהודים ונוצרים תפיסה פילוסופית אריסטוטלית של המונותיאיזם הדתי. כך, לא רק ש[[שלילת הגשמות|שללו את המימד הפיזי של האלהים]], אלא גם זיהו את האל עליו מדברת דת ההתגלות עם אלוהי אריסטו: אלוהים הוא הסיבה הראשונה לכל המציאות, עצם אחד פשוט (כלומר שאין בו עצמו ריבוי או תרכובת של היבטים שונים זה מזה), עצם יחידאי שאי אפשר להשוותו או לדמותו בשום היבט לשום עצם אחר, אל שאיננו נע ואין בו שום שינוי, אל המצוי תמיד כשיא המימוש של עצמותו (בפועל ולא בכח), אל מופשט המוגדר כשכל, היודע את עצמו בלבד (ואת נבראיו הוא יודע 'מבפנים', כיוון שהוא סיבתם ומחוללם), שמציאותו זהה עם מהותו, ואולי הוא חסר רגשות, מלבד שכלתנות טהורה. על רקע זיהויו האריסטוטלי של האל (או: 'הסיבה הראשונה'), כשכל טהור, התחבטו כמה תאולוגים בשאלה האם אפשר בכלל לייחס לאלהים רצון חופשי וספונטני, הנדמה לכאורה כאפיון שונה מ'שכל טהור'. זיהויו של המונותיאיזם הדתי עם אלוהי אריסטו מעורר את השאלה האם בכלל מדובר ב[[אישיות]] או סתם בעקרון מופשט ראשיתי מכונן.