|
הפעלות ואימוני שדאות הן הפעלות העוסקות בפיתוח יכולת ההסתכלות בסביבה הקרובה, ערנות ושימת לב לפרטים, רכישת ידע ומיומנויות בתחומי ה[[התמצאות]] בשטח, יכולת [[תקשורת]] לא מילולית, הכרת תוואי הסביבה, [[כישורי הישרדות]], בישול בתנאי שדה ושימוש בצמחים שונים.
הפעלות שדאות אופציונאליותאופציונליות הן: [[טיול]]ים, [[בישולי שדה]] וטיולי הישרדות. במהלך הפעלות שדאות נחשף החניך למכשולים ולאתגרים שמציב הטבע, דבר שגורם לפיתוח רצון ו[[מוטיבציה]] בקרבו ללמידת ה[[מיומנויות]] השונות. [[הדלקת אש|הדלקת האש מעצים לחים]], החייאת האש, אבטחת האש, בישול משמעותי בתנאי שטח וכל הנגזר ממנו, החל מבחירת סוג ה[[כירה]], וכלה בפיתוח ולקיחת [[אחריות]] דוגמת ניקוי הכלים (ללא שימוש במים), יוצרים סיטואציות בהן נקלע החניך למצבים בהם נכפה עליו [[אלתור|לאלתר]], [[יוזמה|ליזום]], לקחת [[אחריות]], לפתח [[חשיבה]] ו[[למידה בהתנסות|למידה חווייתית בהתנסות]]. הפקת וטיהור [[מים]] מהטבע, [[איסוף טל]], [[עיקוב]] (פענוח עקבות), התמצאות ב[[צמחי תועלת]], [[איתות]] ב[[קוד מורס|מורס]] וב[[סמפור (איתות)|סמפור]], ידיעת הגשת [[עזרה ראשונה]] הן בעיקר טכניקות הישרדות, [[תקשורת]] ו[[התמצאות]] המפתחות תחושת קרבה ושייכות לטבע ומדגישות את המעמד של האדם מול הטבע ושל האדם מול שאר [[בעלי חיים|בעלי החיים]] השוכנים בטבע. החניך מפנים כי האדם אינו מעל הטבע כי אם מרכיב במכלול העצום שלו בדומה לשאר בעלי החיים ובשונה מהם, שכן הם רבים ממנו מאוד.
חוויות ותובנות נוספות שיוצרת השדאות הן: פריקת מתחים, התמודדות עם מרחב כלשהו חדש והיכרות עמו, למידה קוגניטיבית, חוויית פשטות וקרבה, העמקת ההבנה של מעמד ויחסי אדם-טבע, למידה בהתנסות וכן חווית [[גיבוש (קבוצה)|גיבוש]] והתמודדות.
|
