טומאת אוהל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הסרת פסיק כפול (דרך WP:JWB) |
||
שורה 32:
ה[[חזון איש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14338&hilite=7f4b4538-6e9d-4a02-92f3-46b5ecd822c3&st=%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%AA+%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C&pgnum=176 אהלות סימן כ'].}} אומר כי לכאורה יש לפסוק כרבא, שהרי הלכה כמותו לגבי אביי בכל הש"ס, ועל רבי זירא ישנה קושייה בגמרא [[מסכת חולין]] ממנה נראה כי ישנו אופן נוסף שלא ציין שגם הוא נחשב כנגיעה, אלא שמדברי הרמב"ם שפוסק כרבי זירא יש לומר שגם רבי זירא מודה לאביי שהאהלה בפחות מטפח נחשבת לנגיעה.
אוהל עראי שנמצא בו מת - נעשה בעצמו "[[אב הטומאה]]"{{הערה|1=במדבר יט, יח: "והיזה על האהל ועל כל הכלים", כלומר שגם האוהל עצמו נטמא.}}. לעומת זאת, בית קבע שהמת נמצא בו - אינו נטמא, אלא רק אנשים וחפצים שנמצאים בו טמאים. בעניין זה יש להבדיל בין המושג "טומאת אוהל", שפירושו שהמת מעביר טומאה לכל מי שנמצא איתו תחת אותה קורת גג, לבין המושג "טומאת אוהלים", שהתייחד לדין זה שהאוהל עצמו נטמא. על כך אומרת המשנה: "כל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אוהלים אלא פשתן"{{הערה|משנה מסכת שבת פרק ב משנה ג, שנאמרת בהרבה מקהילות ישראל ב[[קבלת שבת]]}}
ב[[חידושי רבינו חיים הלוי]]{{הערה|הלכות טומאת מת עמ' 78.}}, מציג שתי אפשרויות, לכך אין טומאה עוברת בין אוהל אחד לשני, אם מפני שהטומאה נמצאת במקום נפרד, ואם כן אין האהלה משותפת בין הטומאה לטהרות, או מכיוון שהאוהל חוצץ בפני הטומאה.
| |||