רמדאן – הבדלי גרסאות

| תאריך התחלה = לאורך חודש הרמדאןרמדאן

'''חודש הרמדאןרמדאן''' (ב[[ערבית]]: '''رمضان''', תעתיק מדויק: '''רמצֿאן''') הוא החודש התשיעי ב[[הלוח המוסלמי|שנה המוסלמית]]. בחודש זה חלה מצוות ה[[צום]] במהלך היום, שהיא אחד מ[[חמשת עמודי האסלאם]].

הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא ה[[צום]] (איסור [[אכילה]] ו[[שתייה]]) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מ[[עלות השחר]] ועד ה[[שקיעת החמה|שקיעה]]. במהלך היום אסור גם [[עישון|לעשן]] ולקיים [[יחסי מין]], ובמהלך החודש לא נערכות [[חתונה|חתונות]]. בניגוד לימים, הלילות בחודש הרמדאןברמדאן הם בעלי אווירת [[חג]] ו[[פסטיבל]]. משכוהחודש של החודשנמשך 29 או 30 ימים (בתלות במועד ראיית [[מולד הלבנה]] בסיום החודש), ולקראת סיומו חל [[לילת אל-קאדר]], שבו על פי המסורת המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של [[הקוראן]] ל[[מוחמד]]. בסיומו של החודש חל [[עיד אל פיטר]], מועד מוסלמי החל בשלושת הימים הראשונים של חודש [[שוואל]].

חודש הרמדאןרמדאן נחשב לחודש של קדושה, אחווה ושמחה בתרבות המוסלמית, ובנוסףובעידן מתאפייןהמודרני בעידןהוא המודרנימתאפיין בריבוי [[צרכנות]] ותכניותוכני [[בידור]].

מקור שמוהשם של החודש"רמדאן" [[שורש (לשון)|בשורש]] הערבי "רמדאון", הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא ה[[קיץ]] בתקופה שקדמה ל[[אסלאם]], שבה היו [[שנה מעוברת#השנה באסלאם|מעברים את השנה]].

בשל מאפייניו של [[הלוח המוסלמי]] כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, כשתאריךומועד הרמדאןתחילתו נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה, יחסית ל[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]] ה[[לוח שמשי|שמשי]], ומשליםכלומר הוא משלים סיבוב מלא סביבבין עונות השנה כלבכל 33 שנה. ביחס ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], הרמדאןרמדאן מקביל או קרוב מאוד לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם [[לוח שנה ירחי|חודשים ירחיים]], אך ייתכן הפרש של יום-יומייםיום–יומיים בשל הבדל בהגדרת תחילת החודש הירחי), אךאבל זז חודש אחד אחורה בעקבות [[שנה מעוברת]]. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של הרמדאןהחודש נקבעים לפי [[מולד הירח]] הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק. יום צום הרמדאןהצום הראשון ברמדאן מתחיל בבוקר שלאחר [[מופע הירח|ראיית הלבנה החדשה]], והאחרון מסתיים עם ראיית הלבנה החדשה של החודש הבא.

בעבר, בהיעדר תקשורת, היו מועדי החודש נקבעים באופן מקומימקומית בהתאם לראיית מולד הלבנה, ועל כן אירעו הבדלים של יום-יומיים בין מקומות רחוקים, אך עם פיתוח אמצעי ה[[תקשורת]] (כדוגמת ה[[טלגרף]]) החל מועד החודש להקבעלהיקבע באופןאזורית אזורי וארציוארצית. ב[[התקופה העות'מאנית|תקופה העות'מאנית]] הלכו ערביי ארץ ישראל לפי קביעת בית הדין השרעי ב[[איסטנבול]], וב[[תקופת המנדט]] לפי קביעת בית הדין השרעי ב[[קהיר]].{{הערה|{{דבר||עדי החודש|1934/12/15|00215}}}} כיום מסתמך מרבית העולם ה[[אסלאם סוני|מוסלמי-סוני]] על קביעתו של [[בית הדין השרעי]] ב[[ריאד]], [[ערב הסעודית]] או על קביעת בתי דין ארציים אחרים, וייתכן הבדל בקביעת מועד תחילת החודש לפי קביעות שונות של כמה גופים שונים{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|הרמדאן מתחיל היום. או שלא?|635/974|13 בספטמבר 2007|1|1}}}}. ישנה גם מחלוקת בשאלת אפשרות הסתמכות על חישובים [[אסטרונומיה|אסטרונומיים]] ושימוש באמצעי עזר כדוגמת [[טלסקופ]] להכרזה על תחילת וסוףרמדאן הרמדאןוסופו. [[לוב]] בהנהגת [[מועמר קדאפי]] התאפיינה בהכרזהההכרזה על מועדי תחילת וסיוםהחודש הרמדאןוסופו באופןשלא שונהכמו ממרביתבמרבית העולם המוסלמי{{הערה|יאסר אבו ערישה, [https://mekomit.co.il/%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F/ לוב נגד סעודיה: איך יודעים מתי מתחיל חודש רמדאן], אתר 'מקומית', 23 במאי 2017}}.

ההבדל במועד חודש הרמדאןרמדאן ביחס ל[[עונות השנה]] בנקודות גאוגרפיות שונות מביא לכך שאורךשמשך צוםהצום הרמדאןהיומי משתנה משנה לשנה כתלות במשך הזמן שבין [[עלות השחר]] (זמן [[פג'ר (תפילה)|תפילת פאג'ר]]) ל[[שקיעת החמה]] (זמן [[מע'רב (תפילה)|תפילת מע'רב]]) בכל נקודה ב[[כדור הארץ]]. בישראל אורךמשך צום הרמדאןרמדאן משתנהנע בין 11.5 שעות בסוף [[דצמבר]] (החל מ־5:10 ועד 16:40 לפי שעון חורף ישראלי לאופק [[ירושלים]]{{הערה|[https://www.muwaqqit.com/?lt=31.768319&ln=35.21371&d=2018-12-21&tztype=auto&tz=Asia%2FJerusalem&vc=5.65&eo=779.46&eh=779.46&ehtype=observer&t=15.0&p=1010.0&k=0.155&fa=-18.0&ea=-18.0&ia=4.5&isn=-10.0&diptype=apparent&fea=0.5&rsa=0.5&isna=0.5&z=12&q=&add=%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9E%22%D7%97+1%2C+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%2C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C חישוב זמני תפילות המוסלמים], אתר muwaqqit.com}}) ל־16 שעות (החל מ־3:50 ועד 19:50 בסוף [[יוני]] לפי [[שעון הקיץ בישראל|שעון קיץ ישראלי]]{{הערה|[https://www.muwaqqit.com/?lt=31.7683190&ln=35.2137100&d=2018-6-21&tztype=auto&tz=Asia%2FJerusalem&vc=5.65&eo=779.46&eh=779.46&ehtype=observer&t=15.0&p=1010.0&k=0.155&fa=-18.0&ea=-18.0&ia=4.5&isn=-10.0&diptype=apparent&fea=0.5&rsa=0.5&isna=0.5&z=12&q=&add=%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9E%22%D7%97+1%2C+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%2C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C חישוב זמני תפילות המוסלמים], אתר muwaqqit.com}}). הקושי בצום משתנה גם הוא לפי אורך היום, תנאי ה[[אקלים]] המקומי ושינויי [[מזג האוויר]].

ב־[[2019]] הובילה מחלוקת בין גופי דת מוסלמים שוניםמוסלמיים להבדל של יום בסיום צום הרמדאןרמדאן והתחלת [[עיד אל-פיטר]] בין מדינות שונותהמדינות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ואף להבדל בתוך קהילות מוסלמיות מקומיות ב[[ישראל]] וב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. בישראל וברשות הפלסטינית נמסר תחילה על תחילת החג על בסיס הכרזת בין הדין הסעודי, אך מאוחר יותרבהמשך נמסרה הודעת דחייה מטעם [[המופתי של ירושלים]], [[מוחמד חוסיין]], בין השאר בגלל אי-הצלחה לצפות בירח החדש בפועל בתחום הארץ, אף באמצעות [[טלסקופ]] שהוצב ב[[עראבה]], ובדומה להחלטת ה[[מופתי]] של [[ירדן]]. יש שקישרו את ההבדל שהתגלע בהכרזת סיום הרמדאן,רמדאן למאבק פוליטי בין מדינות שונות. למרות ההכרזה על הדחיההדחייה, בקהילותבכמה מקומיותקהילות בודדותמקומיות בישראל וברשות הפלסטינית הוחלט עללציין ציוןאת החג בהתאםלפי להכרזהההכרזה הסעודית. ב[[חברון]] פיזרה [[המשטרה הפלסטינית]] בכחבכוח תפילת חג ב[[מסגד]] המשתייך לפלג [[חזב א-תחריר]], שבחר לציין את החג לפי הקביעה ה[[ערב הסעודית|סעודית]] שהקדימה את מועד החג. כנגד קביעת [[הרשות הפלסטינית]] שאיחרה{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|בגלל מחלוקת על הירח: בסעודיה נגמר הרמדאן, בישראל עדיין לא|1.7330474|4 ביוני 2019}}{{ש}}{{ynet|אליאור לוי|קרב פלסטיני על תאריך החג: נעצרו מתפללים שחגגו את סיום הרמדאן|5519987|4 ביוני 2019}}{{ש}} סמאח סלאימה, [https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%9C/ מה הקשר בין "עסקת המאה" למחלוקת על סיום צום הרמדאן?], אתר 'מקומית', 4 ביוני 2019{{ש}}בת-שבע וגון-גלמידי, [https://www.space.gov.il/news-space/131632 באופן חריג, תצפית אסטרונומית בישראל דחתה את מועד סיום הרמדאן], אתר [[סוכנות החלל הישראלית]], 4 ביוני 2019{{ש}}{{ynet|דניאל סלאמה ו-AP|פוליטיקה ותפילות: חגיגות עיד אל-פיטר בעולם|5520361|5 ביוני 2019}}}}.

===הרמדאןרמדאן בקוראן===

המצוות העיקריות במהלך הרמדאןרמדאן הן:

* איסור [[אכילה]] ו[[שתיהשתייה]]

בצום הרמדאןרמדאן חייב כל מוסלמי בוגר (החל מגילבן 11–13), גברים ונשים כאחד. פטורים מהצום [[חולה|חולים]], [[מסע|נוסעים]], [[קשיש]]ים, נשים ב[[הריוןהיריון|הרות]] ונשים בזמן ה[[וסת|ווסת]], אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום ל[[צדקה]] במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים ב[[קוראן]] עצמו, ב[[סורת אל-בקרה]].

בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות ל[[אל]], [[עבודת המידות]], בדגש על [[צניעות]] ואיפוק, כפרה על עוונות (בעקבות [[חדית']] המבטיחה סליחה לצמים{{הערה|[http://sunnah.com/bukhari/32/1 חדית'], אתר Sunnah.com}}), עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים ובעלי מצוקה. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על דיניםדיני אסלאמים שוניםאסלאם שאינם מיוחדים לראמדן, כדוגמת [[צלאה|תפילה]], הימנעות מ[[רכילות]], [[הימורים]] וחטאים מוסריים אחרים, ובמהלך החודש נהוגה התחזקות דתית במצוות שונות (כדוגמת הצום והתפילות) גם אצל מוסלמים בעלי הקפדה פחותה של מצוות האסלאם בשגרה,{{הערה|שם=שעלאן|{{ynet|חסן שעלאן|צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן|4104841|5 באוגוסט 2011}}}} וגוברת ההשתתפות בשיעורי דת ודרשות. שילוב המוטיבים השונים של הרמאדןרמאדן (צום, קיום מצוות, תפילות והשתתפות בשיעורי דת ודרשות) מסייעים להתחזקות דתית של המשתתפים. עם זאת, מאפיינים אלה מאפשרים גם הקצנה דתית וקבלת [[הסתה]] למעשי [[טרור]] וביצוע [[פיגוע הקרבה|פיגועי הקרבה]], בעקבות מסרים קיצוניים של אנשי דת מסיתים,{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|אזהרה מהלילה הרגיש ברמדאן|301495|2 ביולי 2015}}}} כדוגמת אנשי ה[[חמאס]] המקשרים בין חודש זה ובין רצונם בהתגברות המאבק הצבאי בישראל.{{הערה|שם=ממרי}} בעקבות חשש זה הוטלו ב־[[2016]] הגבלות שונות ב[[מצרים]] על נושאי הדרשות במסגדים ועל אורך הדרשות, וכן על מאפיינים נוספים במסגדים.{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|המחיר הכלכלי של חודש הרמדאן|1.2973414|12 ביוני 2016}}}}

בתפילת הצהריםהצוהריים של יום השישי בחודש הרמדאןרמדאן משתתפים מתפללים רבים מהרגיל במהלך השנה, כאשר בישראלובישראל מתרכזים רבים ב[[מסגד עומר]] ב[[הר הבית]]. ריבוי המתפללים והחשש מ[[הפרת סדר|הפרות סדר]] בעקבותיהם (אירועים שקרו במהלך השנים) מצריך ריכוז כח [[משטרת ישראל|משטרתי]] גדול ב[[מזרח ירושלים]], ומוביל לסגירת כבישים וצירי תנועה באזור. בתקופות מתיחות ביטחונית נאסרת הכניסה להר הבית לגברים צעירים בגילאים שונים, או ל[[פלסטינים]] תושבי [[הרשות הפלסטינית]], על מנת למזער את הסיכון להפרות סדר בסיום התפילה.

בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים מוסלמים רבים להישאר במסגדים עד ה"[[אד'אן]]" עם עלות השחר, זאת במטרהכדי להתקרב יותר לדת, ולטהרלטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.

בתקופות [[מלחמה]] שונות הוצא היתר ל[[חייל]]ים לאכול ולשתות כרגיל, לדוגמה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ||ירושלים|1914/08/06|00204}}}} ובמהלך [[מלחמת יום כיפור]].{{הערה|שם=קידר}} הצום יוצר בעייתיות בקרב [[ספורטאי]]ם מוסלמים המשתתפים באירועי [[ספורט]] בינלאומייםבין-לאומיים, ככמו [[אולימפיאדההמשחקים האולימפיים]] ו[[מונדיאל|כמונדיאלגביע העולם בכדורגל]]. עם זאת, חלקיש מהספורטאיםספורטאים המוסלמיםמוסלמים אינםשאינם צמים ברמדאן, אם בשל היותםאורח חילוניםחיים ואמונותיהםחילוני, האישיותאמונות אישיות או אם בשל מתן היתרים הלכתיים שונים.{{הערה|{{ישראל היום|עמית לוינטל|צמים פס|194479|28 ביוני 2014 23:19}}}}

===קביעת מועד תחילתההתחלה וסיוםוהסיום הרמדאןשל רמדאן ואירועים במהלך החודש===

מאחר ש[[הלוח המוסלמי|לוח השנה המוסלמי]] תלוי בקבלת [[עדות]] בדבר ראיית [[מולד הלבנה]], לאאי ניתןאפשר לקבוע במדויק את מועדם של חגי האסלאם מראש, וישנה אפשרות לתזוזה של יום או יומיים בין המועד הצפוי למועד בפועל, ואף שוני בתחילת ובסיוםרמדאן הרמדאןובסיומו כתלות באזוריםבאזור גאוגרפים שוניםהגאוגרפי. קביעת תחילתו וסיומו של חודש הרמדאןרמדאן תלויה [[בית דין שרעי|בבית דין אסלאמי]] המסתמך על עדויות ראייה המובאות לפניו. נכון ל־ב־[[2016]], מרביתו של העולם ה[[אסלאם סוני|מוסלמי-סוני]] (ובכללו [[ערביי ישראל]] וערביי [[הרשות הפלסטינית]]) מקבל את סמכותו של בית הדין השרעי ב[[ריאד]] שב[[ערב הסעודית]], בעודואילו מיעוט מוסלמים ב[[מזרח אסיה]] ו[[אפריקה]] מסתמכים על בתי דין מקומיים. ל[[אסלאם שיעי|אסלאם השיעי]] ישנו בית דין משלהם, הנותן תוקף רב יותר לחישובים אסטרונומיים, מאשר לעדות ראייה בפועל.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מי מחליט מתי מתחיל הרמדאן, ואיך?|1.2966394|5 ביוני 2016}}}}

על פי [[חדית'|המסורת המוסלמית]] (החדית'), לקראת סוף חודש רמדאן התגלה המלאך ג'בריל ([[גבריאל]]) למוחמד בפעם הראשונה, והוריד אליו את הפסוקים בקוראן המכונים היום [[סורת אל-עלק]]. התגלות זו מצוינת באחד מהלילות האחרונים של החודש. לילה זה מכונה '''[[לילת אל-קאדר]]''' (בעברית: '''ליל הגורל'''), והוא מצוין באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (על-פי המסורת המקומית הרוב פסקו שמדובר בליל ה-27). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3), וישנן מסורות ואמונות עממיות שונות לגביעל לילת אל-קדר, כדוגמת האמונה כי לילה זה מתאפיין תמיד בשמיםבשמיים נקיים מעננים ובמזג אוויר נוח, האמונה שבלילה זה שורר [[שלום]] זמני בכל העולם, או שמשאלה שמובעת בלילה זה סופה להתממש.

סיום חודש הרמדאןרמדאן חל במקבילבזמן ל[[מולד הלבנה]] של תחילת החודש הבא, ואז חל חג ששמו "[[עיד אל-פיטר]]" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, ללבוש בגדים חגיגיים ולבקר קרובי משפחה.

לטענת חוקרים מסוימים, קביעת צום הרמדאןרמדאן כמצווה המחייבת כל מוסלמי קשורה לסכסוך בין מוחמד לשבטים היהודיים באזורו, שהוביל לכך שהרמאדןשרמאדן החליף את צום [[עשוראא|העשוראא]] שהונהג תחילה כצום חובה בלעדי (בהשראת צום [[יום הכיפורים]]), והפך לצום רשות לאחר מכן.

על פי חוקריםכמה שוניםחוקרים, קביעת צום הרמדאןרמדאן הושפעה מ[[התענית|צום 40 הימים]] שקודם ה[[פסחא]] שנהג ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות המזרחית]], ומהשפעת מוטיבים [[יהדות|יהודיםיהודיים]] שונים כדוגמת מתן [[לוחות הברית]] השניים ב[[יום הכיפורים]] (מקבילה לירידת הקוראן במהלך החודש), [[עשרת ימי תשובה]] (מקבילים לעשרת הימים האחרונים של הרמאדןרמאדן), ומנהגי ליל [[הושענא רבא]] שבו נוהגים להשאר ערים במהלך הלילה ללימוד, המקבילים ל[[לילת אל קאדר]]{{הערה|{{הצופה|פ. ל.|צום הרמדאן|1946/08/16|00403}}}}.

===הרמדאןרמדאן כחודש בו השיגו המוסלמים ניצחונות בקרבות צבאיים===

במורשת המוסלמית, הרמדאן נחשב רמדאן לחודש שבו השיגו המוסלמים ניצחונות [[צבא]]יים משמעותייםחשובים על אויביהם, שסייעו להתפשטות המרחבית של דת האסלאם, כדוגמת [[קרב בדר]], [[קרב קרני חיטין]] ו[[קרב עין ג'אלות]], וכחודש שבו מברך האל את המוסלמים בניצחונות על אויביהם.{{הערה|שם=קידר}}{{הערה|[http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=3917 המופתי של מצרים והמופתי המצרי לשעבר: הרמד'אן - חודש הניצחונות והכיבושים], אתר [[ממר"י]], יולי 2015}} בעקבות מורשת זו תוכננו לחודש זה פתיחת מלחמות (כדוגמת [[מלחמת יום כיפור]], המכונה בערבית גם בכינוי 'מלחמת רמדאן') ומהלכים צבאיים משמעותייםבולטים (פתיחת התקפה לכיבוש [[חצי האי פאו]] במסגרת [[מלחמת איראן–עיראק]], על ידי [[צבא עיראק]], ומתקפה של [[צבא איראן]] במלחמה זו שכונתה 'מבצע רמדאן'). על פי ה[[מזרחן]] [[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]], למורשת זו השפעה גם על התגברות אירועי [[טרור]] אסלאמי במקומות שונים ברחבי העולם במהלך החודש.{{הערה|שם=קידר}} על פי [[עמוס הראל]], במספרבכמה שנים בעבר נמצא קשר בין חודש הרמדאןרמדאן לבין התדרדרות מסוימת במצב הביטחוני בשטחי [[יהודה ושומרון]], עקב התלהטות האווירה הציבורית.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|הפיגוע בתל אביב היה מתוכנן ושאפתני אך אין סימנים לארגון טרור מסודר|1.2971088|9 ביוני 2016}}}}

===הרמדאןרמדאן כחודש אחווה בעולם המוסלמי===

חודש הרמדאןרמדאן נחשב גם כחודשלחודש בו הוכרזה הפסקת לחימת השבטים ב[[חצי האי ערב]] בראשית האסלאם, ולכן הוא מציין ניסיון לאחווה ושלום.

==אופי הרמדאןרמדאן בימינו==

[[קובץ:Ramadan jerusalem kmhad.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קישוטים לכבוד הרמדאןרמדאן ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[ירושלים]]]]

בנוסףנוסף למשמעותועל משמעותו הדתית, לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, דבר המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות האיפטאר המשפחתיות לאחר הצום, ב[[צלאה|תפילות]] ובאירועים הקהילתיים. עם זאת, הקושי בצום במהלך תקופה ארוכה לצד נטיות חילוניות מביא לכך שלא כל המוסלמים אכן צמים, בייחוד בתקופות בהן חל החודש ב[[קיץ]], בהן הימים ארוכים וחמים.{{הערה|{{הארץ|ורד לי|ממש כואב לאכול בצום|1.1829978|24 בספטמבר 2012}}}} הרמדאןרמדאן מתאפיין גם בביקורים אצל [[שארות|קרובי משפחה]], ובגל קניות של ביגוד ומתנות.

מדינות שאינן מוסלמיות וארגוניםוכמה שוניםארגונים נוקטים במחוותמגוון ובהקלותמחוות שונותוהקלות לצמים בתקופתבמהלך הרמדאןהחודש. במדינת ישראל ניתנים לפלסטינים אישורי כניסה מיוחדים לישראל לביקור קרובי משפחה ולתפילה בהר הבית, בעבר אף התאפשר ביקור של מספר מצומצם מתושבי [[רצועת עזה]] בהר הבית,{{הערה|{{ערוץ7|דלית הלוי|הסתה נגד ישראל בתפילות הרמדאן|347711|3 ביוני 2017}}}} מתווספים אישורי עבודה בישראל לפועלים ועוד. מחוות אלו רגישות למצב הביטחוני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במספר מקרים בעבר בוטל [[עוצר]] שהוטל על אוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה לרגל הרמדאןרמדאן. חלק מהאוניברסיטאות בישראל מאפשרות למוסלמים הצמים מועדי בחינות מיוחדים לאחר סיום החודש. מחוות אחרות הנהוגות בקרב מדינות וארגונים שונים הםהן שחרור [[שבוי]]ים, [[חנינה|חנינת]] [[אסיר]]ים{{הערה|{{דואר היום||שעה אחרונה|1926/03/18|00400}}}} וקיצור עונשים. נוהג נוסף הוא של ביקורי וברכות נכבדים בעלי דתות אחרות למנהיגים מוסלמים, או השתתפות בסעודת אפטאר.

ה[[ברכה (נימוס)|ברכות]] המקובלות בחודש זה הםהן 'רמדאן כרים' (رمضان كريم) או 'רמדאן מובראכ' (רמדאן מבורך), ו'כל עאם ואנתם בחיר' (כל שנה אתם בטוב).

יום העבודה מתקיים כרגיל בחודש זה, אך בשל הצום נהוג במדינות מוסלמיות רבות יום עבודה ולימודים מקוצר,{{הערה|שם=תני}} ובשל כך תפוקת העובדים יורדת באופן משמעותימאוד.{{הערה|[http://mekomit.co.il/%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F/ מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה], מקבולה נאסר, אתר 'מקומית', 28.6.2015.}} בעבר היה נהוג אף חופש מלא מלימודים במהלך חודש זה במדינות מוסלמיות, וכן דחייה של החלטות בנושאים פקידותיים שונים לאחר סיומו של החודש, לצד העברת שעות פעילות המשרדים לשעות הלילה{{הערה|שם=המליץ}} או צמצום שעות הפעילות במהלך היום, כדוגמת שעות פתיחתה מאוחרות בבוקר.{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ|מנדל קרמר|ידיעות שונות|1913/08/03|00301}}}} ברוב העולם המוסלמי, [[מסעדה|מסעדות]] ו[[בית קפה|בתי קפה]] סגורים במהלך היום בחודש הרמדאןרמדאן, ונפתחים לעת ערב.

ב[[ישראל]], באה לידי ביטוי השפעת הרמאדןרמאדן במגזרי תעסוקה בהם שיעור גבוה של ערבים-מוסלמים, כדוגמת מגזר ה[[בנייה]] וה[[תשתית|תשתיות]],{{הערה|שם=תני}} ומגזר ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]].{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|"יש רמדאן, מאיפה לכם נהגים לחג?"|379822|7 ביוני 2016}}}} [[עבודה במשמרות|עובדי משמרות]] במקומות עבודה מעורבים בוחרים משמרות נוחות יותר, או לוקחים ימי חופשה. עם זאת, יש [[עובדים פלסטינים בישראל|פועלים פלסטינים]] המעדיפים להמשיך לעבוד כרגיל בשל אפשרות התעסוקה המצומצמת יחסית עבורםשלהם במשק הישראלי.{{הערה|שם=תני}}

בתיעוד משלהי [[המאה ה־19]] מתואר כי בתקופתבחודש הרמדאןרמדאן נערך היפוך בשעות הפעילות בין היום והלילה ב[[ירושלים]] המוסלמית, כאשר: פעילות [[מסחר]] החלה רק לקראת שעות הצהריםהצוהריים, ועיקרעיקר הפעילות עברה לשעות הלילה לאחר סיום הצום, בעוד שעותושעות הבוקר נוצלו ל[[שינה]].{{הערה|שם=המליץ|{{המליץ||עזרת סופרים - מכתבים מירושלים|1897/02/25|00100}}}} כן מתוארת מתקופה זו [[אלימות]] פיזית ומילולית של מוסלמים כלפי [[יהודים]] בלילות הרמדאןרמדאן בירושלים.{{הערה|{{המגיד|מש"צ|ארץ ישראל|1893/04/15|00401}}}}

בערים רבות נערכות בלילות הרמדאןרמדאן פעילויות תרבות, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות ב[[תאורה]] מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים [[ממתק]]ים מיוחדים, עוגות ועוגיות (ואף כדורי [[פלאפל]]) בצורת [[סהר]], [[כוכב]] או [[לב]]. בין המאכלים הנפוצים בחודש הרמאדןרמאדן ניתן למנות את ה[[כנאפה]] ואת ה[[זלאביה]]. ה[[מרכז קניות|קניונים]] בערים הגדולות במדינות ערב בכלל, ובפרט בוב[[איחוד הנסיכויות הערביות|מדינות המפרץ]] בפרט, נותרים פתוחים עד אחרי חצות ומציעים שלל אפשרויות צרכנות ובידור לכל המשפחה{{הערה|[http://www.thenational.ae/news/uae-news/malls-cater-with-late-hours-for-ramadan ידיעה לגבי דובאי ואב דאבי]}}. בישראל ישנה [[תיירות]]-פנים מצומצמת של יהודים ליישובים ערבים בלילות הרמדאןרמדאן, במסגרת מיזמי תיירות שונים{{הערה|{{TheMarker|גילי מלניצקי|כלכלת הרמדאן של החברה הערבית|markerweek/1.4141095|2 ביוני 2017}}}}.

בישראל מכינות חברות שונות מבצעים וקמפייני [[פרסום]] מיוחדים לקראת חודש הרמדאןרמדאן הפונים למגזר הערבי, בשל הגידול הניכר בצריכה בחודש זה, בייחוד במגזר יצור ה[[מזון]] ורשתות השיווק, אך גם במגזר ה[[ביגוד]] וה[[מתנה|מתנות]], והיקף ההוצאה הכללית של המגזר הערבי בישראל בימי הרמדאןרמדאן מוערך בכ־1.5 מיליארד ש"ח{{הערה|שם=שעלאן}}. מוצרי מזון המקושרים מסורתית לרמדאן וחווים עליה ניכרת במכירתם הם [[תמר מצוי|תמרים]], [[טחינה]] ו[[חלווה]]. מוצרים אחרים שמכירתם עולה בתקופה זו הם [[בשר]] ו[[בשר עוף|עוף]]{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|סקר: עלייה בסל הצריכה במגזר הערבי בזמן הרמדאן|1000671905|9 באוגוסט 2011}}}}, [[משקה קל|משקאות קלים]], [[אורז]] ו[[שמן]]. [[סקר]] שנערך בקרב מוסלמים בישראל ב־[[2014]] העלה כי סל הקניות המשפחתי בתקופתבחודש הרמדאןרמדאן עולה בכ־2,000 ש"ח בממוצע, כאשר עיקרועיקר ההוצאה היא על מזון{{הערה|{{mako|רונית מורגנשטרן|חג הקניות: עלייה של 100% בהוצאות בחודש הרמדאן|4320a3bc11a4551006|finances-news/israel|14 ביוני 2016}}}}.

במקומותיש שוניםמקומות שבהם מתארגן סיוע של גופי [[צדקה]] לסיוע לנצרכים לקראת חודש הרמאדןרמאדן, בשל הגידול הניכר בהוצאות המזון{{הערה|{{mako|ניצן סניור שניאור|מד"א מציגים: חלוקת חבילות לכבוד הרמדאן|398e71bb2195551006|special-love-israel/articles|16 ביוני 2016}}{{ש}}{{ערוץ7|ערוץ 7|הקרן לידידות תגביר את תמיכתה בערבים|347437|29 במאי 2017}}}}.

גם בכלי ה[[תקשורת]] הערבים השוניםהערביים ישנה פריחה בשל ריבוי פרסום ותכנים מיוחדים לרמדאן, ועליה בשיעור ה[[מדרוג (רייטינג)|רייטינג]]{{הערה|{{גלובס|מתן שירם|חגיגת קניות: חודש הרמדאןרמדאן מכפיל את הצריכה במגזר הערבי|1000492472|25 באוגוסט 2009}}}}. בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור [[סדרות הרמדאןרמדאן|סדרות מיוחדות לרמדאן]], ב[[ערוץ טלוויזיה|ערוצי הטלוויזיה]] הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. דוגמה לסדרה פופולרית במיוחד היא "[[באב אל-חארה]]", המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז [[2006]].

ככלל, מתאפיין חודש הרמדאןרמדאן בעידן המודרני בשיאים של [[צרכנות|צריכה]] ובהוצאות כספיות גדולות{{הערה|1={{הארץ|[[מוסא חסדייה]]|צמים וקונים|1.1281068|17/09/2009}}}}{{הערה|שם=תני|{{ynet|תני גולדשטיין|הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים"|3767295|30 באוגוסט 2009}}}}. החברה המוסלמית מתמודדת עם תופעה מודרנית שהפכה את לילות הרמדאןרמדאן לחגיגת צרכנות ובילוי, חסרת תוכן דתי או רוחני. גורמים דתיים-שמרנים הביעו התנגדות למאפיין זה{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|פסטיבלי הרמדאן הפכו למוקד עימות בין שמרנים וחילונים|1.2992193|30 ביוני 2016}}}}.

מאפיין נלווה בחודש זה הוא גידול ניכר ב[[פשיעה חקלאית בישראל|גניבות בעלי חיים]] ממשקים בישראל, לצורך אספקת הביקוש הגובר ל[[בשר]]{{הערה|1=[http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=2050&mytemplate=tp2 חודש הרמדאן: גל גניבות פוקד את חוות הבקר והרפתות], אתר הפורטל הישראלי לחלקלאות, טבע וסביבה, אוגוסט 2011}}{{דרושה הבהרה|סיבה=המקור אליו מפנה הערת השוליים נטול סימוכין, ואינו מציין מהיכן שאב את העובדה, כי ישנה עלייה בגניבות בתקופתבחודש הרמדאןרמדאן. במידה ועובדה זו בעלת תוקף אמפירי, יש להקנות לה מקור אמין יותר.}}. בנוסף ישנו גידול מסוים בפשיעה בישראל עקב שחרורם לחופשות של אסירים מוסלמים במהלך החודש{{הערה|{{mynet|עודד בר-מאיר|יש חופש רמדאן מבית הכלא? יש גניבות|4111610|22 באוגוסט 2011}}}}.

[[יצוא]] ה[[תמר מצוי|תמר]]ים מישראל בתקופתבחודש הרמדאןרמדאן עומד על מעליותר מ-6 אלף טוןטונות, כמחצית מכלל יצוא התמרים השנתי, כאשר. קהל היעד העיקרי של היצוא הישראלי הוא [[הגירת מוסלמים למערב אירופה|האוכלוסייה המוסלמית באירופה]], בעקבות מסורת אכילת תמר בסעודת ה[[אפטאר]]{{הערה|1=[http://www.iff.co.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=936435_IFF&act=show&dbid=pages&dataid=meida_itonim_051117_tmarim על תמרים, רמדאן, יצוא ולוגיסטיקה], אתר התאחדות חקלאי ישראל}}.

===חוקים לאכיפת איסורי הרמדאןרמדאן===

בחלק מ[[מדינות ערב]] נהוגים חוקים האוסרים על אכילה או שתייה בפומבי בתקופתבחודש הרמדאןרמדאן, ואף מטילים עונשי [[מאסר]], [[קנס]]ות ואף [[ענישה גופנית|מלקות]] על העוברים עליהם. בחלק מהמדינות בהן אין חוק מפורש בנושא, נעשה שימוש בצווים מיוחדים או בחוקים אחרים (כדוגמת 'שמירת הסדר הציבורי') לאכיפת צום הרמדאןרמדאן.{{הערה|{{ynet|רועי קייס|אתגר ערבי: לאכול ברמדאן ולצאת בלי עונש|4676069|5 ביולי 2015}}}}

במקומות שוניםרבים ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] החל בתקופה המודרנית נוהג לציין את סיום הצום היומי ביריית [[תותח]], וכן כדי להעיר את העם קודם ל[[עלות השחר]] לקראת הסעודה המקדימה לצום,{{הערה|שם=המליץ}} או כדי לציין את תחילת הצום.{{הערה|שם=קידר|[[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]], [http://mida.org.il/2015/07/01/%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D/ רמדאן אלים], אתר מידה}} בירושלים פועל תותח רמדאן מסורתי ב[[בית קברות]] מוסלמי סמוך ל[[שער הפרחים]], מקום אליו עבר בשלהי התקופה העות'מאנית{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ|מנדל קרמר|השבוע|1910/09/05|00404}}}} ממקומו הקודם ב[[מגדל דוד]].{{הערה|שם=המליץ}} משיקולי [[בטיחות]] ותפעול, נעשה כיום שימוש בפגזי סרק ובאמצעים [[פירוטכניקה|פירוטכניים]] שונים לשימוש תותח זה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=VTFckmlNCgA ראש עיריית ירושלים ניר ברקת יורה בתותח רמדאן], אתר [[יוטיוב]]}} במקומות אחרים נעשה שימוש בירי [[מקלע]]ים לציון סיום הצום.

מנהג שנפוץ בעת המודרנית הוא שימוש ב[[נפץ (צעצוע)|נפצים]], [[חזיז]]ים, [[זיקוקים]] ואמצעים [[פירוטכניקה|פירוטכניים]] שונים בלילות הרמדאןרמדאן על ידיבידי בני נוער וצעירים. במקרים שונים נעשהלעיתים שימושמשתמשים באמצעים האסורים בשימוש ובהחזקה על פי חוק, ולעיתים נערכת פעילות יזומה של משטרת ישראל להחרמת אמצעים אלו היוצרים מטרדי [[רעש]] ו[[בהלה]].{{הערה|[http://news.bestoneonline.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D/ לרגל הרמדאן: מאבק בצעצועים מסוכנים], אתר 'המומלצים', יוני 2016}}