ההגנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאצבע הגליל |
←ייצוגיה בתרבות הישראלית: הוספה- בול יום הזיכרון 2020 |
||
שורה 117:
* '''ועד הביטחון היישובי''' - ועד זה הוקם במיוחד על מנת לתאם בין הנהלת הסוכנות לבין כל המוסדות הפועלים לגיוס ולהכנה צבאית, לאפשר את גיוס האנשים למערכה ולהכפיף את הגוף הצבאי לרשות המדינית.{{הערה|יגאל עילם, '''התפתחות ארגוני המגן והמחתרת''', עמ' 240}}
[[קובץ:מכון אילון ייצור כדורים 1945-48 ארכיון ההגנה ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ייצור כדורים ב[[מכון איילון]]]]
* '''חימוש''' - תפקיד מרכזי של שליחי "ההגנה" ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]] היה רכישת תחמושת ואמצעי לחימה לקראת המאבק על המדינה. בהוראת דוד בן-גוריון, שראה שהנשק של הארגון לא מספיק ללחימה ארוכה, הוגדל תקציב הרכש וקצב הרכישות ונכללו בו גם נשק כבד. הברחת הרכש לארץ התבצעה בדרכים מחתרתיות ובאמצעים מתוחכמים, מתחת לעיניהם של הבריטים. מלבד פעולות הרכש בחוץ לארץ, הורחבה מאוד בארץ התעשייה המחתרתית לייצור תחמושת של יחידת [[תע"ש]], שהחלה עוד בשנות השלושים. במפעלי הייצור, שהוסוו כבתי חרושת ובתי מלאכה, נוצרו קליעים, מרגמות, פצצות וחומרי נפץ אחרים שעזרו לחימוש הכוחות השונים (אחד הידועים בהם הוא [[מכון איילון]]). ב-1947 הוקמה מחלקת המחקר של הארגון, שהייתה אחראית לפיתוח וייצור כלי נשק. תעשיית ייצור הנשק תרמה רבות לצה"ל במלחמת העצמאות.{{הערה|[http://
* '''מודיעין''' - באותה תקופה התרחב מאוד שרות הידיעות (המודיעין) של "ההגנה", ה[[ש"י]], שהוקם ב-[[1940]] וכלל עשרות עובדים. לש"י היו שלוש מחלקות: המחלקה הערבית, שהפעילה עשרות סוכנים שאספו ידיעות על כוונותיהם של ערביי הארץ ולאחר מכן גם על [[מדינות ערב]] השכנות, המחלקה המדינית, שעסקה באיסוף מידע על השלטונות והצבא הבריטי, והמחלקה הפנימית (שקודם לכן נקראה המחלקה היהודית), שעסקה בפיקוח על הארגונים מימין ומשמאל שלא קיבלו על עצמם את מרות [[מוסדות היישוב]] (ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]] מחד, ו[[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה|הקומוניסטים]] מאידך).{{הערה|[http://malam.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=ba1d6022-ad8c-4f56-9b3c-f4b9568b7023&lang=HEB שירות הידיעות של ההגנה], המרכז למורשת המודיעין}}
שורה 130:
[[קובץ:PikiWiki Israel 20803 The Palmach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירה עם מלווי "ההגנה" נכנסת לירושלים]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - A Hagana fighter behind sandbags in Jerusalem.jpg|200px|ממוזער|שמאל|לוחם ההגנה מתצפת מאחורי שקי חול בירושלים, דצמבר 1947]]
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת העצמאות}}▼
"ההגנה" ניהלה את השלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. לחטיבות הלוחמים שלה וליחידותיה השונות תרומה מכרעת לניצחון במלחמה, ועל בסיסה הוקם למעשה צה"ל.{{הערה|מאיר פעיל, '''מההגנה לצה"ל, התארגנות הצבא הסדיר, היערכותו והתעצמותו''', בתוך: יהושע בן אריה (עורך), '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך עשירי - מלחמת העצמאות (1947–1949), הוצאת כתר ויד יצחק בן צבי, 1983, עמ' 137}}
===המאבק על דרכי התחבורה===
שורה 165 ⟵ 164:
רכש אמצעי הלחימה הוגבר על ידי "ההגנה" באופן מסיבי בעקבות גיוס כספים רחב של הסוכנות היהודית באירופה ובארצות הברית. הרכש כלל, בין היתר, [[תותח]]ים, מספר טנקים ו[[מטוס]]ים קלים. באפריל 1948 החלו להגיע גם משלוחים גדולים של נשק קל מ[[צ'כוסלובקיה]] במסגרת "[[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית|העסקה הצ'כית]]" שכללו כ־25,000 רובים וכ-5,000 מקלעים, מה שאפשר, בנוסף לנשק שנרכש לפני כן, את גידול "ההגנה" לצבא גדול.{{הערה|מאיר פעיל, '''מההגנה לצה"ל, התארגנות הצבא הסדיר, היערכותו והתעצמותו''', עמ' 147}}
===מבצעי "ההגנה" במלחמה===
▲{{הפניה לערך מורחב|מלחמת העצמאות}}
====כנגד הכוחות הערביים====
מטכ"ל "ההגנה" הוציא פקודת-אב לתוכנית בשם "[[תוכנית ד']]", במטרה להשתלט על כל האזורים שנועדו להכלל במדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה. ארגון הכוחות של "ההגנה" וריכוזם בחטיבות וגדודים, העמיד את היישוב היהודי בעמדת יתרון אל מול הכוחות הערבים ועוזריהם מ[[צבא ההצלה]] ומיחידות [[האחים המוסלמים]]. הקרבות בחודשים אפריל ומאי, במסגרת תוכנית ד', הוכיחו יתרון זה.
שורה 231:
[[מוזאון ההגנה]] ב[[שדרות רוטשילד]] בתל אביב מציג את תולדות הארגון. כמו כן מצויים מוזיאונים ב[[מכון איילון]] ברחובות ששימש כמפעל לייצור תחמושת, מוזיאון [[חוסמסה]] ב[[חולון]], [[מוזיאון הפלמ"ח]] בתל אביב ו[[מוזיאון ההעפלה וחיל הים|מוזיאון ההעפלה]] בחיפה. שם הארגון מתנוסס ברבים מ[[שמות רחובות בישראל|רחובות הערים בישראל]]. חלק מהאתרים שבהם פעלה ההגנה מצוינים ב[[אנדרטה|אנדרטות]] ושלטי רחובות.
[[בול יום הזיכרון]] ה'תש"פ (2020) הוקדש לארגון הגנה, במלאת 100 שנה להיווסדו. בשלושת הבולים נראית תרומת ההגנה לביטחון (לוחמי תש"ח), להתיישבות ([[חומה ומגדל]]) ולהעפלה (הורדת מעפילים לחוף){{הערה|עיצוב הבולים: דוד בן הדור; [http://israelphilately.org.il/he/catalog/stamps/7815/100%20%D7%A9%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94%20%D7%92%D7%9C%22%D7%96 100 שנה לארגון ההגנה גל"ז] באתר התאחדות בולאי ישראל}}.
{{ש}}
<gallery>
| |||