אנטוניו דה קורג'ו – הבדלי גרסאות

באופן ציורו סצנות מיתולוגיות בולטת [[ארוטיות]] ברורה, שאין דומה לה באמנות [[אירופה]] שבתקופתו. החושניות הכמעט בוטה לעיתים שבציוריו מתקשרת באיזשהו אופן לאהבתו הגדולה של קורג'ו לנשים. הוא אהב את צורתן העגלגלה, קווי גופן הרכים והעידון שבשפת גופן. הוא ראה את גוף ה[[אשה]] כנשגב, יפהפה, טהור ואף מושלם. ניתן לראות כיצד בא הדבר לביטוי בתיאורו את דמותה של [[דנאה]] מ[[המיתולוגיה היוונית]]. סיפורה של דנאה, כפי שנכתב, איננו מתאר את הפרטים הקיימים ודמות דנאה אינה מתוארת בו במלואה. למרות זאת, נראה כי קורג'ו בוחר להציגה עירומה וחושנית. היא שכובה על מיטה, כאשר פרט לסדין הלבן המכסה את פלג גופה התחתון, היא עירומה לחלוטין. גופה מתואר כנטול כל פגם, שקע או קמט. אדרבא - הוא מצויר צחור וחלק כפסל שיש. הקימורים המחוטבים של גופה העירום, יחד עם התנוחה בה היא שרויה, "צובעים" את היצירה בארוטיות מהולה באידיאליזציהבאידאליזציה.