הבדלים בין גרסאות בדף "מפלגה"

הוסרו 13 בתים ,  לפני שנה
לכל מפלגה יש תקנון שמגדיר את פעולתה (בדומה לעמותה). אין קשר לחוקה של מדינה.
(שימוש במונח "התפקדות" לתיאור "הצטרפות למפלגה" אינו מוגבל לשימוש בישראל או ביחס למפלגות בישראל.)
(לכל מפלגה יש תקנון שמגדיר את פעולתה (בדומה לעמותה). אין קשר לחוקה של מדינה.)
בישראל, פעילותן של מפלגות מוסדרת על ידי [[חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ"ב-1992]] ובמספר חוקים נוספים כגון חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, [[חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969]] ו[[חוק יסוד: הכנסת]]. מפלגה מוגדרת על ידי החוק כ"חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים". במפלגה חייבים להיות 100 חברים, ועליה להיות רשומה אצל [[רשם המפלגות]]. החוק אוסר על מפלגה להתאגד אם במטרותיה יש אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], [[הסתה]] ל[[גזענות]], תמיכה במאבק מזוין, של [[מדינת אויב]] או של [[ארגון טרור]], נגד מדינת ישראל או יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.
 
החוק אוסר על חברות במספר מפלגות בו-זמנית. הוא אינו מגדיר את דרך בחירת יו"ר המפלגה ורשימתה לכנסת, אלא קובע רק כי "מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שיוגדר בתקנון". לפיכך, מפלגות שונות בוחרות את היו"ר שלהן ורשימתן בדרכים שונות. לדוגמה, לקראת [[הבחירות לכנסת ה-18]], במפלגות [[הליכוד]], [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] ו[[העבודה]], נבחרו היו"ר והרשימה על ידי כלל חברי המפלגה, בעוד שבמפלגת [[ישראל ביתנו]] נבחר היו"ר על ידי מרכז המפלגה וב[[מפלגת ש"ס]] קובעת [[מועצת חכמי התורה]] את רשימת המפלגה ואת היו"ר. כמו כן, החוק לא קובע איזה מוסדות צריכה כל מפלגה לקיים ומה יהיו סמכויותיהם, ולכן אלה נקבעים על ידי כל מפלגה, לרוב באמצעות קביעתתקנון [[חוקה]] למפלגההמפלגה.
 
מימון המפלגות בישראל מוסדר ב[[חוק מימון מפלגות]], אשר קובע שכל מפלגה תקבל מימון מהמדינה לפי מספר המנדטים שלה בכנסת, מדמי חבר ומכספי תרומות מוגבלים. מימון המתמודדים בפריימריז מוסדר בחוק המפלגות, אשר קבועות בו שורת הגבלות על התרומות אשר ניתן לתת למועמד ועל הוצאות המועמד.