כ"ט בנובמבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
==ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם)==
ההחלטה התבססה על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" ([[ועדת אונסקו"פ]]).{{הערה|{{ישראל היום|נעמה לנסקי|אבא היה כמו מנצח על תזמורת גדולה...|517441|24 נובמבר 2017}}}} הוועדה הגישה את מסקנותיה ל[[או"ם]], ב-[[31 באוגוסט]] 1947.
בעצרת האו"ם, שנפתחה בספטמבר 1947, התקיים דיון ארוך ומפורט בתוכנית החלוקה, במסגרת ועדת משנה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. ועדה זו גם דנה באופן היישום של תוכנית החלוקה והחליטה להקים ועדה ביצועית מיוחדת שתגיע לארץ ישראל ותוציא אל הפועל את תוכנית החלוקה. ועדה זו, ששמה היה "ועדת ארץ-ישראל", אכן הוקמה ואיש האו"ם [[ראלף באנץ']] מונה לעמוד בראש צוות המזכירות שלה.{{הערה|1=[[אלעד בן-דרור]], '''[[המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי
ה[[היסטוריון]] [[יהודה ואלך]] תיאר כיצד "נציגי [[הסוכנות היהודית]] הצהירו כי הם רואים בצער את התוכנית לחלוקת הארץ, אך נענים לה למען השכנת שלום".{{הערה|שם=כרטא|יהודה ואלך, '''[[אטלס כרטא]] לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974, עמ' 108.}} חרף האופי המקוטע והמוגבל של השטח שהוקצה ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, קיבלו [[ההסתדרות הציונית העולמית]] והנהגת היישוב את התוכנית. [[דוד בן-גוריון]] הצהיר לפני ההצבעה: "איננו שוגים באשליות, אבל אל יאוש. עלינו היהודים, ובייחוד עלינו הציונים, אסורים שני דברים - אופטימיות קלה ופסימיות עקרה"{{הערה|שם=דוד|{{השילוח|דוד וינברג|עיקרי התכנית המדינית-ביטחונית של המכון לשנת 2019 - "עוצמה בשעת מבחן"|ללא-אשליות-וללא-ייאוש|[https://hashiloach.org.il/issues/השילוח-15/ גיליון 15], יוני 2019}}}}.
| |||