ציונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27730681 של 79.178.85.173 (שיחה) חסום
מ עקרון -> עיקרון (שלא בסמיכות) (דרך WP:JWB)
שורה 134:
בשנת [[1894]], [[בנימין זאב הרצל]], [[עיתונאי]] יהודי [[וינה|ווינאי]], סיקר את [[משפט דרייפוס]]. במהלך המשפט, הבחין שההמון הצרפתי ואף השופטים מאשימים את [[אלפרד דרייפוס|דרייפוס]] בבגידה, ללא ראיות מספיקות. הוא חש כי מתחת לפני השטח רוחשת שנאה עמוקה ליהודים וכי אין ליהודים עתיד באירופה. כתוצאה מאירוע זה החל הרצל לפעול למען הקמת מדינה לעם היהודי. עוד יותר הושפע הרצל מכישלון האמנציפציה להבטיח ליהודים שוויון זכויות חברתי אמיתי, מתהליכי ההתפוררות של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], בה חיו אז כ-2 מיליון יהודים, ועלייתן של תנועות לאומיות גזעניות ושונאות זרים במרחביה.
 
ב-[[29 באוגוסט]] [[1897]] התכנס ביוזמתו של הרצל [[הקונגרס הציוני]] הראשון והוקמה [[ההסתדרות הציונית העולמית]]. מרבית צירי הקונגרס הגיעו ממזרח אירופה וזאת משום שבאופן כללי מערב אירופה אפשרה ליהודים להיקלט בתוכה. הרצל שנבחר לעמוד בראש ההסתדרות הציונית המשיך בפעולותיו, דן בנושא עם מנהיגים בעולם וכתב טקסטים בנושא זה. בין השאר כתב את הספר [[מדינת היהודים]]. הקונגרס הציוני הראשון היה הפרלמנט הראשון של התנועה הציונית. ובכך הוא הציב את המסד לכל המערכות הפוליטיות של התנועה הציונית ומדינת ישראל. בקונגרס זה, נקבעה הדמוקרטיה כבסיס העומד ברעיון התנועה הציונית. כמו כן נקבע בו העקרוןהעיקרון החשוב של בחירת מפלגות ולא נציגים. עקרוןעיקרון זה שמר על האפשרות לכל אדם להיות מיוצג בפרלמנט, והוא נשמר גם ב[[הכנסת|כנסת]] של מדינת ישראל.
 
ההסתדרות הציונית העולמית הוקמה בלי קשר לוועידת קטוביץ, והרצל בתחילת דרכו לא ידע אפילו על קיומה של תנועת "[[חובבי-ציון]]". הסתדרות זו הוקמה במטרה להקים בית לאומי לעם היהודי, ללא פירוט בשלב זה של היכן יוקם ומתי. בהמשך, הצטרפו חובבי ציון לתנועה הציונית בקונגרס הציוני הראשון, והיוו אגף ניצי יחסית בתנועה הציונית.