קלוד לורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: Claude Lorrain, 12 works, Google Arts & Culture, 2019
Alfista17 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אמן}}
'''קלוד לורן''' (ב[[צרפתית]]: '''Claude Lorrain''';{{כ}} [[1600]] - [[23 בנובמבר]] [[1682]]) היה [[צייר]] [[צרפת|צרפתי]] שפעל ב[[רומא]]. נחשב כאחד הגדולים שבציירי ה[[בארוק]] וכמייצג הגדול (לצדו של [[ניקולא פוסן]]) של ה[[קלאסיציזם]] בתקופה זו. זכה לפרסום עצום בשעתו עד שנודע (וכך מופיע לעתים בספרות המקצועית עד היום) בשמו הפרטי, קלוד, כבוד המוענק רק לגדולים מכולם.
 
== חייו ==
קלוד לורן, ששמו המקורי היה קלוד ז'לה (Gellee), נולד למשפחה ענייה בכפר שמפאן ב[[דוכסות לורן]] (כיום חבל [[לורן]] שבצפון מזרח צרפת). למד בבית הספר שבכפר והיה שוליה אצל אופה עוגות. נתייתם מהוריו בהיותו בן שתים עשרה בלבד, ועבר להתגורר אצל אחיו הבכור שעסק בתחריטי עץ בעיר [[פרייבורג]] שב[[גרמניה]]. כשהיהשני בןהביוגרפים ארבעהראשונים עשרהשלו, שנההצייר הצטרףהגרמני לחבורתיואכים אופיפון עוגותסנדרארט והגיע(Sandrart) אתהוהביוגרף ל[[רומא]].האיטלקי הואפיליפו מצאבלדנוצ'י עבודה(Baldenucci) כטבחחלוקים אצלביניהם הציירבנוגע לשנות בחרותו והכשרתו כצייר, אולם כיום מאמינים מרבית החוקרים כי את ראשית הכשרתו עשה ב[[אוגוסטינו טאסירומא]], ערבבאצל צבעיםצייר עבורנופים אדוניוגרמני והתחקהבשם אחריגופרדו ציוריו.וואלס{{הערה| ניסה לציירLangdon, בעצמולעיל, וטאסיעמ' שהשתומם19.}}. מציוריולאחר שלחכשנה אותועזב ללמודאת וואלס ועשה את אמנותשאר הציור.לימודיו מ-[[1617]]אצל עדהצייר [[1621]]האיטלקי למדאגוסטינו ב[[נאפולי]]טאסי אצל(הידוע צייריותר הנוףכמי שאנס את [[גופרדוארטמיזיה טדסקוג'נטילסקי]]). ב-[[1625]] יצא למסעות ב[[שווייץ]], ב[[בוואריה]] ובצרפת. [[קארל דרבנט]]דרה (Deruet), שהיה צייר החצר של דוכס לורן, העסיק אותו כעוזרו במשך שנה שבמרוצתהשבמהלכה עיטר לורןקלודן את תקרת ה[[כנסייה]]הכנסייה של מסדר ה[[כרמליתים]] בעיר [[נאנסי]] (שהייתה בירת דוכסות לורן).
 
ב-[[1627]] שב לורןקלוד לרומא, ועיצבולא עזב יותר את סגנונואיטליה בהשפעתעד ציוריויומו שלהאחרון. ציירברומא הנוףהושפע האיטלקי [[מציוריו של אניבלה קראצקאראצ]] (1560-1609). השפעת האור והצל בציור הפכה לנושא ההתעניינות העיקרי של לורן. שני ציורי נוף שצייר עבור [[הקרדינל בנטיווליו]] זיכו אותו בתמיכתו של ה[[אפיפיור]] [[אורבנוס השמיני]]. החלובהמשך ב-של פטרוני האמנות הגדולים של התקופה ו[[1637פיליפ הרביעי]], מלך ספרד, בכללם. החל מראשית שנות השלושים התפרסם מאד כצייר נוף, בעיקר של ציורי [[עיר נמל|ערי נמל]] דמיוניות ובהם: "עיר נמל עם שקיעת החמה" ([[1639]]), "קלאופטרה יורדת בחוף העיר [[טרסוס]]" ([[1642]]). קלוד לורן התיידד עם הצייר [[ניקולא פוסן]] שהתגורר בשכנותו ברומא. הם אף יצאו יחדיו לסיורי ציור בנוף הכפרי של אזור [[קמפאניה]] שבדרום [[איטליה]]. מסופר כי על פי עצתו של פוסן, שהיה מבוגר מקלוד בשש שנים, הכניס לורןהאחרון לציוריו מבנים קלאסיים, מקדשים, הריסות, ואף הסכים לצרף להם דמויות אדם, אך לבו לא היה נתון אלאבעיקר לנוףלתיאור בלבדהנוף. הוא עסק גם בציורים על נושאים [[מיתולוגיה|מיתולוגיים]] ומסורתיים ובהם: "חוף ים עם אפולו" ([[1647]]), "נישואי יצחק ורבקה"([[1648]]). שמות הציורים נועדו לקונים, אך עבור לורןקלוד לאהנושא היה קיים נושא אחר מלבד הנוף המשתנה בהשפעת אור וצל, זריחת השמש ושקיעתה.
 
קלוד נחשב כאחד מגדולי אמני הרישום של כל הזמנים והיה רשם פורה ביותר. כל אימת שהיה יוצא לחיק הטבע היה נוטל עמו מחברת בה הנציח ברישום את שראו עיניו. על אף שללא ספק אבדו רבים מהם, הגיעו לידינו קרוב לאלף ומאתיים מרישומיו{{הערה| Roethlisberger, The Drawings, לעיל, עמ' ix.}}. ברישומים אלה נעזר ל"בניית" הנוף בציוריו. למעט ציור בודד שבו תיאר נוף אמיתי ([[פורום רומאנום]], 1636){{הערה| Langdon, לעיל, עמ' 33, 42-3.}}, היו נופיו "מומצאים" ומורכבים מקטעי נוף אותם רשם במחברותיו ואשר צרפם זה לזה. כך, לעתים, ניתן לזהות בציוריו מקומות קונקרטיים (לדוגמה: [[גשר מילביוס]] ברומא) אלא שאלה מתוארים בסביבה השונה מן הסביבה האמתית שלהם.
החל ב-[[1663]] סבל לורן ממחלת פרקי הרגליים. במשך עשרים שנותיו האחרונות לא הרבה לצאת מביתו, אך המשיך בציורים ואף הקדיש את כספו למטרות צדקה לעניים. הוא נפטר ב-[[1682]] ונקבר בכנסייה ברומא.
 
החל ב-[[1663]] סבל לורןקלוד ממחלת פרקי הרגליים. במשך עשרים שנותיו האחרונות לא הרבה לצאת מביתו, אך המשיך בציורים ואף הקדיש את כספו למטרות צדקה לעניים. הוא נפטר ב-[[1682]] ונקבר בכנסייה ברומא.
 
==לקריאה נוספת==
* Marcel Roethlisberger, '''Claude Lorrain - The Paintings''', Yale University Press, 1961
* Marcel Roethlisberger, '''Claude Lorrain - The Drawings''', University of California Press, 1968
* Helen Langdon, '''Claude Lorrain''', Guild Publishing, London, 1989
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 16 ⟵ 23:
</div>
 
==הערות==
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:לורן, קלוד}}