הבדלים בין גרסאות בדף "רב סעדיה גאון"

הוסרו 127 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
לא יודע איך מפנים לאותה הערה עם מספרי עמודים משתנים. אני בינתיים מכניס ידנית, מי שיודע שיתקן...
(הוספת הערות לחלק הראשון של הערך)
מ (לא יודע איך מפנים לאותה הערה עם מספרי עמודים משתנים. אני בינתיים מכניס ידנית, מי שיודע שיתקן...)
לפי עדויות מאוחרות, היה רס"ג מצאצאיו של ה[[תנאים|תנא]] רבי [[חנינא בן דוסא]]{{הערה|[[אברהם אבן דאוד]], ספר הקבלה, עמ' 41-42; [[מנחם המאירי]], בית הבחירה על אבות, הקדמה, דיבור המתחיל ואחר זה התחיל זמן הגאונים}}, ונטען כי היה [[כהן]]{{הערה|ראו: ד"ר [[משה גברא]] "אנציקלופדיה לחכמי תימן" עמ' 578, על פי כתב יד מתימן משנת 1380.}}. אולם מתנגדיו כינו אותו [[גר צדק|מקהל גרים]]{{הערה|[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]], הערך רב סעדיה אלפיומי}}.
 
לפי עדותו של הסופר [[אל-מסעודי]], למד רב סעדיה אצל אבו כת'יר יחיי בן זכריה הסופר מטבריה, ומסעודי משייך את שניהם לכת ה"אשמעתיים" (כמקביל לכת ה[[קראים]]){{הערה|[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]], ערך רב סעדיה אלפיומי דף רפט. ראו עוד [https://books.google.com/books?id=p2AtAQAAMAAJ&pg=PT141&lpg=PT141&dq=מסעודי+הסופר+הערבי&source=bl&ots=UxJUqBLBOi&sig=mlaBJTcjNYfzPNsYq5x3CR-i7Rs&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwj8s8i98bnMAhUjkYMKHVZBAbIQ6AEIHjAA#v=onepage&q=מסעודי%20הסופר%20הערבי&f=false צילום מתוך הספר אחיאסף כרך 2] באתר גוגל ספרים}}). כאשר רס"ג היה נער, הוא רכש ידיעות רבות בנושאי הלשון ה[[עברית]] ו[[דקדוק]]ה, ה[[מקרא]], ה[[משנה]], ה[[תלמוד]] וה[[הלכה]]. הוא עסק גם ב"מדעים וחכמות הגויים", כלומר ב[[מדע]] וב[[פילוסופיה]] כלליים. באותן שנים החלה התרבות הערבית לפרוח ב[[מצרים]] ובסביבתה, והמדע ה[[יוון|יווני]] פרח עוד לפני כן, ואלו השפיעו על רס"ג בצעירותו. בהמשך היה בקשר עם הפילוסוף [[יצחק בן שלמה הישראלי]]{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=מפעלו של מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=10}}}}.
 
רב סעדיה עבר לסוריה לפרק זמן לא ידוע, ולפני שנת [[921]] קבע את מושבו ב[[בגדאד]] שב[[עיראק]]{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=מפעלו של מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=10}}}}. סמוך לבואו לבגדאד נטל חלק במחלוקת קביעת לוח השנה, ובמהלכו התיידד עם מנהיגי הקהילה היהודית, רבניה ועשיריה. מנהיגי הקהילה שהכירו בגדלותו מינו אותו ל"אלוף" ב[[ישיבת פומבדיתא]], ובשנת [[928]] התמנה לעמוד בראשות [[ישיבת סורא]] המתחדשת. מינוי זה נחשב לחסר תקדים, כיוון שלא היה מקובל למנות לראשות הישיבה אדם זר שאינו יליד המקום ושאינו צאצא למשפחות הנכבדות בעיר{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=מפעלו של מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=10-11}}}}.
 
אופיו הבלתי-מתפשר של רב סעדיה הביא אותו לעימות מול ראש הגולה שגרם לנתק חריף ביניהם ולהשעייתו של רב סעדיה מראשות ישיבת סורא. הנתק נמשך מספר שנים, אך לבסוף הצליחו מספר נכבדים להשכין שלום בין הצדדים, ורב סעדיה הוחזר למשרת ראשות ישיבת סורא{{הערה|ראו בהרחבה להלן, בפרק ההמחלוקת עם ראש הישיבה והנידוי}}, בה החזיק עד פטירתו בשנת [[942]], כשהוא כמעט בן שישים{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=מפעלו של מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=11}}}}.
 
== המחלוקת עם ראש ישיבת גאון יעקב ==
בשנת [[928]] נפטר ראש [[ישיבת סורא]] שבבגדאד. לפי הנוהג, הגאון הבא מתמנה מבין תלמידי החכמים של אותה הישיבה. כשנפטר גאון סורא, רב [[יעקב בר נטרונאי]], ובישיבה לא היה מועמד בולט מלבדו, נאלצו למנות את בנו רב [[יום טוב כהנא בר יעקב]]. לאחר שרב יום טוב נפטר (לאחר ארבע שנים בתפקיד), ביקשו להביא מישיבת [[פומבדיתא]] - נגד חוק הישיבות בבבל - את רב [[נתן אלוף]], בנו של רב [[יהודה גאון]]. אך הוא נפטר בטרם התמנה. האיש היחיד שהיה ראוי להיות גאון סורא היה רס"ג, אך הוא לא היה מקומי אלא זר, ממצרים. למרות זאת, החליט [[ראש הגולה]], [[דוד בן זכאי]], למנות את רס"ג לגאון סורא. כשעמד המינוי על הפרק, הזהיר ניסים הנהרואני את ראש הגולה מפני המינוי, ואמר לו שרס"ג תקיף בדעותיו ובעל כושר רטורי גדול, "ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם, מפני רוב חכמתו ורוחב דעתו ואריכות לשונו ויראת חטאו"<ref>{{צ-ספר|מחבר=נויבאואר|שם=סדר החכמים וקורות הימים, ב, עמ' 80|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>. אך דוד בן זכאי לא שמע לדברי ניסים, ובגיל 36, התמנה רס"ג לגאון וראש ישיבת סורא.
 
רס"ג רומם את קרנה של ישיבת סורא, ותלמידים רבים מכל קצוות בבל, ואף מחוצה לה, באו לישיבתו. תרומות רבות התקבלו מכל קהילות בבל, והישיבה שבה לתפקד תפקוד מלא, עד שהייתה שוב למרכז התורה הגדול ביותר בבבל{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מרדכי מרגליות|שם=אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, כרך ב|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=|עמ=611}}}}.
 
===המחלוקת עם ראש הגולה והנידוי ===