רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65:
 
===המחלוקת עם ראש הגולה והנידוי ===
שנתיים אחרי מינויו של רס"ג לגאון סורא, התגלע סכסוך בינו לבין ראש הגולה, דוד בן זכאי, ותומכיו. דוד בן זכאי פסק בסכסוך [[ירושה]] שבא לפניו לטובת כמה מעשירי בגדאד. לפי מנהג המקום פסק הדין של ראש הגולה היה נכנס לתוקפו רק אחרי חתימת שני ראשי הישיבות. כשהתבקש רס"ג לחתום, התחמק, והציע שראש ישיבת פומבדיתא יחתום תחילה. משהלה חתם, נאלץ רס"ג להודיע, אחרי שורה של התחמקויות, שפסק הדין שגוי לדעתו ופסיקת ראש הגולה נגועה ב[[שוחד]]. בנו של ראש הגולה, יהודה, שהיה שליח להחתים את רס"ג, הוכה והושפל על ידי תלמידי רס"ג. בעקבות כך הדיח ראש הגולה את רס"ג מגאונותו, והטיל עליו חרם, ומינה תחתיו כגאון סורא [[תלמיד חכם]] מקומי בעל ייחוס, בשם יוסף בר יעקב<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=יהושע בלאו ויוסף יהלום|שם=רב סעדיה גאון במוקד פולמוס בין רבני בבגדאד|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מכון יד בן צבי|שנת הוצאה=תשע"ט|עמ=2110-2411}}</ref>.
 
בתגובה להדחתו כתב רס"ג את "ספר הגלוי", חיבור בסגנון מקראי, המתאר את השחיתות המוסרית שפשתה בזמנו בקרב מנהיגי הקהילה היהודית בבגדאד, ואת פעליו למיגורה, שהתקבלו באהדה רבה על ידי הציבור הרחב, ובחוסר נחת מצידם של אותם מנהיגים. רס"ג מייחד פסקאות לכל ראשי מתנגדיו, ומספר בגנותם, כשהוא מכנה אותם בכינויי גנאי: דוד בן זכאי ראש הגולה, כ'לף (אהרון) בן סרג'אדו, המכונה "כלב" על פי שמו הערבי, כהן צדק, ראש ישיבת פומבדיתא, ואנשים נוספים. הספר כולל גם תפילה ארוכה שהתפלל רס"ג להצלחתו והעלאת קרנם של היושר והצדק, ומסתיים בשמחת העם על שובו למקומו<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהושע nameבלאו ויוסף יהלום|שם=רב סעדיה גאון במוקד פולמוס בין רבני בבגדאד|מקום הוצאה=ירושלים|מו":1"ל=מכון יד בן צבי|שנת הוצאה=תשע"ט|עמ=11-15}}</ref>.
 
נגד הספר כתב כ'לף בן סרג'אדו, ממקורביו של ראש הגולה, מגילה חריפה בשם "אפיקורוס מן הנכריים הדילציים", הכוללת גם את כתב החרם שהטיל ראש הגולה. בעקבות מגילה זו הוסיף רס"ג לספר הגלוי הקדמה ארוכה המפרטת את מעלותיו הרבות של החיבור בתחום ה[[מוסר]] וה[[שירה]], ותשובות לטענות שהועלו נגדו. כמו כן חיבר פירוש לחיבור, הדומה במתכונתו לחיבוריו של רס"ג על המקרא, וכולל ביאורי מילים, צימודים, והרחבה בעניינים שונים<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהושע nameבלאו ויוסף יהלום|שם=רב סעדיה גאון במוקד פולמוס בין רבני בבגדאד|מקום הוצאה=ירושלים|מו":1"ל=מכון יד בן צבי|שנת הוצאה=תשע"ט|עמ=21-24}}</ref>.
 
לצד הפולמוס הספרותי, ליוו רס"ג ותומכיו את מאבקם גם במעשים. הם הדיחו את דוד בן זכאי מראשות הגולה, ומינו במקומו את אחיו יאשיה (חסן). יאשיה נפטר כעבור שלש שנים, ובפועל כיהן דוד בן זכאי כראש גולה יחיד<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהושע בלאו ויוסף יהלום|שם=רב סעדיה גאון במוקד פולמוס בין רבני בבגדאד|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מכון יד בן צבי|שנת הוצאה=תשע"ט|עמ=11}}</ref>.
 
לפי מסורת מאוחרת, השלום בין המחנות הניצים שב על כנו אחרי שבע שנים, בעקבות סכסוך בין שני בעלי דין, שאחד מהם ביקש את דוד בן זכאי כבורר, והשני את רס"ג. דוד בן זכאי קרא לאיש שבחר ברס"ג כבורר, והיכהו קשות, והלה התלונן על דוד בן זכאי בכל העיר. בעקבות המאורע, פעלו נכבדי העיר להשכין שלום בין דוד בן זכאי לרס"ג. השלום הושב על כנו, והם התפייסו ב[[תענית אסתר]]. כדי לתת ביטוי פומבי וציבורי להתפייסותם, הוחלט שאחד מהם יאכל את סעודת סיום התענית אצל השני. הוטל גורל מי יאכל אצל מי, והפור נפל על רס"ג, שאכל את הסעודה אצל דוד בן זכאי{{הערה|[[סדר הדורות]] ד' אלפים תרפ"ז בשם [[ספר יוחסין השלם]], אך בספר יוחסין (מאמר שלישי) הפרטים הרבים חסרים}}.