הבדלים בין גרסאות בדף "רב סעדיה גאון"

נוספו 1,311 בתים ,  לפני 7 חודשים
עוד כמה מקורות בהערות
(עוד כמה מקורות בהערות)
לפי מסורת מאוחרת, השלום בין המחנות הניצים שב על כנו אחרי שבע שנים, בעקבות סכסוך בין שני בעלי דין, שאחד מהם ביקש את דוד בן זכאי כבורר, והשני את רס"ג. דוד בן זכאי קרא לאיש שבחר ברס"ג כבורר, והיכהו קשות, והלה התלונן על דוד בן זכאי בכל העיר. בעקבות המאורע, פעלו נכבדי העיר להשכין שלום בין דוד בן זכאי לרס"ג. השלום הושב על כנו, והם התפייסו ב[[תענית אסתר]]. כדי לתת ביטוי פומבי וציבורי להתפייסותם, הוחלט שאחד מהם יאכל את סעודת סיום התענית אצל השני. הוטל גורל מי יאכל אצל מי, והפור נפל על רס"ג, שאכל את הסעודה אצל דוד בן זכאי{{הערה|[[סדר הדורות]] ד' אלפים תרפ"ז בשם [[ספר יוחסין השלם]], אך בספר יוחסין (מאמר שלישי) הפרטים הרבים חסרים}}.
 
שלוש שנים לאחר הפיוס נפטר דוד בן זכאי. מספר חודשים אחר כך מת גם בנו, יהודה. בנו של יהודה, שהיה בן 12, הפך ליתום, ורס"ג פרס חסותו עליו ודאג לו. רס"ג לא האריך ימים אחר כך, ובהיותו כמעט בן שישים, ב[[כ"ו באייר]] [[ד'תש"ב]], נפטר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=מפעלו של מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=11}}}}.
 
== השפעתו ==
במפעליו הספרותיים והפילוסופים, ביסס רס"ג את היהדות הרבנית. רבי [[אברהם אבן עזרא]], פילוסוף יהודי שחי לאחר רס"ג, כינה את רס"ג "ראש המדברים בכל מקום", כשכוונתו לשבח את בקיאותו של רס"ג בכל המקצועות ובמיוחד בפילוסופיה; הרמב"ם שיבח בעקיפין את רס"ג כשהסביר מדוע עסק בחישוב קצין האסור: "לפי שהיו בני דורו בעלי סברות נשחתות, וכמעט שתאבד תורת ה', לולא הוא, עליו השלום, לפי שהוא גילה מן התורה מה שהיה נעלם, וחיזק ממנה מה שנתדלדל"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/teyman1-2.htm איגרת תימן]}}. פרשנות המקרא שלו השפיעה רבות על פרשני המקרא ב[[ספרד]], ב[[תימן]] ובארצות המזרח, כגון: [[יהודה אבן בלעם]], אברהם אבן עזרא, [[יונה אבן ג'נאח]], [[תנחום הירושלמי]], [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] ואחרים.
 
ב[[פוסטאט]] שבמצרים, תחת כהונתו של רבי [[מצליח הכהן גאון]], דבקה הקהילה הארץ–ישראלית בדרכו של רס"ג. רבי מצליח נשא דרשות המבוססות על חיבוריו של רס"ג, וחכמי הקהילה עיבדו חיבורים של רס"ג לתועלת העם{{הערה|{{צ-מאמר|שם=דרשה לחג השבועות, מתוך סדרת דרשות וחיבורים מבית מדרשו של רס''ג בפוסטאט|קישור=https://www.academia.edu/39396463/דרשה_לחג_השבועות_מתוך_סדרת_דרשות_וחיבורים_מבית_מדרשו_של_רסג_בפוסטאט|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}עמ' יד-טו}}.
 
[[יהודי תימן]] קיבלו עליהם את הוראותיו "כמרא דאתרא" ובסידור ה[[תכלאל]] ישנם נוסחאות של רב סעדיה גאון המשולבות בתוך הברכות, במקומות שהן לא נסתרות על ידי הוראות הרמב"ם{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[שמחה אסף]]|שם=סדור רב סעדיה גאון|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תש"א|עמ=28 והלאה}}}}. סידור רבי [[שלמה בן נתן]] מבוסס אף הוא על סידור רס"ג, כשהוא מקבל חלק מדבריו ומתבסס עליהם{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נסים סבתו|שם=סידור ר' שלמה בן נתן; עיונים ונוסח|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"הטעמ=98-103}}}}.
 
[[האימפריה הביזנטית|באימפריה הביזנטית]], כמאה שנים אחרי מותו של רס"ג, שגשגה קהילה שעסקה בפרשנות המקרא, והם תרגמו חלק מפירושיו שהובאו על ידם מ[[ירושלים]] ועיבדו אותם. [[פירוש ספר דניאל המיוחס לרבינו סעדיה גאון]], חובר באותה תקופה, והוא מכיל חלקים מפירושו האמיתי של רס"ג לספר זה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל|קישור=https://www.academia.edu/9388137/תפיסות_ושיטות_בפירושו_של_רב_סעדיה_גאון_לספר_דניאל|מחבר=אליעזר שלוסברג|כתב עת=}}עמ' 25}}.
 
== חיבוריו ויבולו הספרותי ==
כך גם ביחס ל[[ספר דברים]]. רס"ג כותב בפירושיו למקרא שהוא עתיד לפרש את ספר דברים, ובפירושיו למשלי ולאסתר הוא מתייחס אליהם כפירושים שכבר נכתבו. קטע שפורסם על דברים א-ב על שמו של רס"ג, נטען אחר כך שאינו אלא ל[[רב שמואל בן חפני גאון]], וכשהתגלה פירוש רס"ג לאיכה הוכרע שאכן כך הוא.
 
מדברי בני רס"ג נראה שלספרים אלו לא כתב רס"ג פירוש ארוך הכולל גם ביאור עניינים, אלא פרחי הגנים בלבד, שלפי המובא ממנו הוא כולל יותר מתרגום גרידא, אך ככל הנראה אין בו הרחבה כל כך אלא פירוש עניינים בפשט המקרא בדרך קצרה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל|קישור=https://www.academia.edu/9388137/תפיסות_ושיטות_בפירושו_של_רב_סעדיה_גאון_לספר_דניאל|מחבר=אליעזר שלוסברג|כתב עת=}}עמ' 3-6}}.
 
====פירוש ישעיה (וחצי ירמיה) - כתאב אלאסתצלאח ללטאעה (ספר בקשת התיקון של עבודת ה')====
מדברי הבנים למדנו גם שפירוש רס"ג לתרי עשר שונה משאר פירושיו. בשאר פירושים יש תרגום לערבית לכל הפסוקים, ועליהם נוסף ביאור ארוך המבאר עניינים שונים. בפירוש לתרי עשר אין תרגום, אלא ביאור מילות שונות ועניינים נבחרים.
 
פירושי רס"ג לתרי עשר הובאו על ידי הקדמונים. [[רד"ק]] מביאו 14 פעמים בפירוש להושע, וכן בפירושיו ליואל, עמוס וזכריה (אחד בכל א' מהם). רבי [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] מחכמי תימן, מביא מובאות רבות בשם רס"ג שנראה שמקורן בפירושו לתרי עשר. גם רבי [[תנחום הירושלמי]], מחכמי מצרים, מביא בפירושו לתרי עשר את רס"ג בכינויו 'אלמפסר' 4 פעמים. פורסם עיבוד של הפירוש למיכה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס''ג לספר מיכה|קישור=https://www.academia.edu/35857954/פירושים_מבית_מדרשו_של_רסג_לספר_מיכה|כתב עת=מוריה|מחבר=יהודה זייבלד}}, עמ' ד-ז}} וליונה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס"ג לספר יונה|קישור=https://www.academia.edu/37357764/פירושים_מבית_מדרשו_של_רס_ג_לספר_יונה|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}} עמ' ה-יד}}.
 
====פירוש תהלים - כתאב אלתסביח (ספר התהלות)====
השרח ל[[ספר תהלים]], עם התפסיר ושתי הקדמות, ראו אור על ידי הרב יוסף קאפח. ההקדמות פורסמו ע"פ כתב יד מינכן, שהוא כתב יד קדום מזמן הראשונים וכולל גם את שתי ההקדמות. התפסיר פורסם ע"פ מספר כתבי יד תימניים. הפירוש הארוך פורסם ע"פ העתקה שנעשתה בתימן בשנת [[ה'תרפ"ט]], מכתב יד תימני שהוצע למכירה לשני סוחרים אשכנזים שהגיעו לתימן כדי לרכוש כתבי יד עתיקים. ההקדמה הגדולה, הנזכרת בפני עצמה על ידי בני רס"ג וכאמור, אינה מצויה בכתבי יד תימניים, וכפי הנראה כתב אותה רס"ג אחרי שפירוש תהלים הועתק על ידי שליחי חכמי תימן{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יוסף קאפח|שם=תהלים עם תרגום ופירוש רס"ג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשכ"ו|עמ=יד}}}}.
 
====פירוש איוב - כתאב אלתעדיל (ספר הצידוק)====
 
====פירוש דניאל - כתאב אלממאלך ואלמלאחם (ספר הממלכות וחזיון העתידות)====
תרגום רס"ג ל[[ספר דניאל]] ופירושו הארוך וחלק מההקדמה פורסמו לראשונה על ידי הרב יוסף קאפח. חלקים גדולים מההקדמה שחסרו במהדורה זו, פורסמו על ידי חגי בן-שמאי{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=הערהמפעלו מספרשל 25786392:1מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=202-250}}}}. השלמות נוספות לפירוש פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח ויהודה רצהבי בשנים מאוחרות יותר.
 
====פירוש איכה – כתאב אלכ'לק (ספר המידות)====
 
====תרגום מגילת בני חשמונאי עם הקדמה====
מגילת בני חשמונאי המכונה גם [[מגילת אנטיוכוס]], הכתובה ארמית בסגנון המקרא, נערכה על ידי רס"ג שקבע את נוסחה הסופי והוסיף לה טעמים ותרגום לערבית, והקדים לה מבואות. רס"ג ראה חשיבות רבה בפרסום החיבור, כדי לקבע את חשיבותו של חג ה[[חנוכה]], בניגוד לדעת הקראים שלא שמרו אותו. התרגום ורוב ההקדמה פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח בסוף פירוש רס"ג לדניאל, וההקדמה בתוספת החלקים החסרים ממנה וחלק מהנוסח הקצר שלה, פורסמו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=חלקו של רסג בעריכת מגילת אנטיוכוס וההדרה של הקדמתו|קישור=https://www.academia.edu/35121818/חלקו_של_רסג_בעריכת_מגילת_אנטיוכוס_וההדרה_של_הקדמתו|כתב עת=חצי גבורים|מחבר=יהודה זייבלד}}, עמ' תשנג-תשעז}}, ושוב בסוף פירוש רס"ג לאסתר.
 
=== סידור רס"ג – כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח – ספר כלל התפילות והתשבחות ===
 
=== ספר המצוות ===
ספר המצוות של רס"ג, נבדל מאזהרותיו הקצרות עליהן כתב הרב [[ירוחם פישל פרלא]] חיבור בן שלושה כרכים. בספר המצוות, ששרד רק בגניזה הקהירית, מפרט רס"ג את כל תרי"ג המצוות כשהן מחולקות לשערים לפי עניינם, ובתוספת ביאורים קצרים. חלקים ממנו פורסמו בעבר, ומהדורה שלמה שלו ראתה אור על ידי [[נסים סבתו]], בתוספת ביאור מאת הרב [[חיים סבתו]], ירושלים תשע"ט.
 
=== ספרי פולמוס נגד הקראים ===