כשרות – הבדלי גרסאות

טעמים שונים ניתנו לאיסור אכילת בעלי חיים. ה[[רמב"ם]] סבר כי כל החיות שנאסרו בתורה תזונתם גרועה ומשפיעם על האדם מבחינה בריאותית לרעה (מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז). לעומתו, ה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]] טען שלא ייתכן שהתורה היא ספר רפואה לבריאות האדם ומה גם שהגויים אוכלים בשר לא כשר מבחינת היהדות והם חזקים ובריאים. לטענת האברבנאל, אכילת החיות האסורות הופכות את האדם וילדיו לרעי מזג. [[ספר החינוך]] (מצווה עג) תמך בדעת הרמב"ם{{הערה|"וכבר אמרנו באזהרת טריפה ואיסורי מאכלות כי האל ברוך הוא ריחק עמו אשר בחר מכל הדברים המזיקים את הגוף, בעבור היותו כלי לנפש היודעת יוצרה" (ספר החינוך מצווה קסו)}}. רבי [[יצחק עראמה]] טען טענה דומה לזו של האברבנאל שאכילת חיות שאסורים בתורה משפיעים לרעה מבחינה נפשית, "מאטימים של הכח השכלי, מולידים שיבושי דעות ובולמוס של תאוות נכריות ובהמיות" (עקידת יצחק ויקרא, [[פרשת שמיני]], שער ס דף ל"ג ע"ב, ל"ח ע"ב). ה[[רמב"ן]] שילב את שתי הגישות גם יחד וסבר כי גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית ישנה השפעה שלילית על האדם האוכל בשר חיות שנאסרו בתורה (רמב"ן [[ויקרא]] י"א י"ג). היו שטענו טענות הקשורות ל[[איכות הסביבה]] ו[[אקולוגיה]], ויצחק דב פריז חישב כי לייצור ק"ג "סטייק נמר" נדרשים כשבעה ק"ג [[בשר בקר]], שלייצורו נדרשים כארבעים ותשעה ק"ג דגנים"{{הערה|[http://www.daat.co.il/mishpat-ivri/skirot/220-2.htm דיני כשרות הבשר והאקולוגיה], אתר דעת}}. טענה אחרת היא שאיסור אכילת חיות בר וצמצום לאכילת חיות מבויתות שמגודלות על ידי האדם גורמת לכך שמינים וזנים שונים לא יכחדו מן העולם.

 

 

לטענת מדרש ספרא, איסור אכילת בעלי מסוימים נובע מכך שיש צורך לגרום לאדם לקבל עול מלכות שמים ובלשונו:"ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם " אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך"? תלמוד לומר "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי"-- נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים."(מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק יב ).