יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הבדלי גרסאות

'''יום הזיכרון לשואה ולגבורה''', המכונה לעיתים בקיצור גם כ'''יום השואה''', מצוין ב[[ישראל]] מדיבכל שנה ב[[כ"ז בניסן]]{{הערה|1= או בתאריך סמוך לו בכפוף למועד השבת}} ומוקדש להתייחדות עם [[זיכרון השואה בישראל|זכר]] [[השואה]] שהמיטו ה[[נאציזם|נאצים]] ועוזריהם על [[העם היהודי]], ועם זכר [[התנגדות יהודית בשואה|מעשי הגבורה והמרד]] בימים ההם. [[מועדים|מועד]] זה הוא [[יום אבל לאומי]] במדינת ישראל.

כ"ז בניסן שימש עוד לפני תחילת הנצחת השואה כיוםיום זיכרון ב[[היישוב|יישוב היהודי בארץ ישראל]] עוד לפני תחילת הנצחת השואה. לפחות מאז 1940 התקיים ביישוב "'''יום זיכרון גבורה'''" להנצחת חללי אירועי האיבה בארץ מאז תחילת [[המרד הערבי הגדול|המרד הערבי]]. מועד יום הזיכרון נקבע ליום תחילת המרד הערבי ב-1936{{הערה|ראו חוברת הנצחת החללים לקראת יום זיכרון גבורה בכ"ז בניסן הת"ש - 1940 ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני]], האוספים הצבאיים, תעודה מס' J12\69-4t}} (אם כי המאורעות הראשונים במרד הערבי החלו ארבעה ימים לפני כ"ז בניסן).

סמליותו הדתית של התאריך כ"ז בניסן באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי ב[[ספירת העומר]] שהם, ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני [[יום העצמאות]] ובכךועל כן מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "[[משואה לתקומה]]".

קביעת [[הרבנות הראשית לישראל]] אתכי [[עשרה בטבת]] כהוא "יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, קדמה לבחירת התאריך הרשמי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ולמעשה אף קדמה לקום [[מדינת ישראל]]. הרבנות הראשית התקשתה לקבל את התאריך הרשמי שנקבע ליום השואה מאחר שה[[הלכה]] אוסרת להגיד [[תחנון]] בחודש [[ניסן]], המכונה "חודש הגאולה", למרות [[מנהגי אבלות בימי ספירת העומר|מנהגי האבלות החלים בו]] בזמן [[ספירת העומר]]. גם כיום יש הרואים בעשרה בטבת יום חלופי לזיכרון השואה, המבטא התנגדות לאתוס 'היהודי הלוחם' וראיית השואה כחורבן של [[העת החדשה]].

יום זיכרון זה נקבע על ידי ב[[הכנסת|כנסת]] ב'''{{סחפ|חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959}}'''. בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת [[1951]], יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות".{{הערה|{{דבר||כ"ז בניסן - יום השואה ומרד הגיטאות|1951/04/13|00108}}}} בשנת [[1953]] נזכר בשמו הנוכחי ב[[חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם]].{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//2/law/2_lsr_211650.PDF חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953], ס"ח 132 מ-28 באוגוסט 1953}} לבסוף חוקק ב־[[1959]] חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי{{הערה|בשנת 1955 פנו [[פסח בורשטיין (ניצול שואה)]], שלום חולבסקי ואברהם אינגבר כנציגי ועד ארגוני הפרטיזנים אל נשיא המדינה בבקשה לפעול להפיכתו של יום השואה ליום אבל לאומי. ועדת הכנסת התכנסה לראשונה ב-21.10.1958 לדון בסוגיית עיגון יום זה בחוק כיום ממלכתי, ובו נשאו דברים מהכתב נציגי ועד הארגונים של ניצולי השואה ע"פ תיאום מראש בדבר התוכן. כך במאמרה של [[חנה יבלונקה]], "מה לזכור וכיצד? ניצולי השואה ועיצוב ידיעתה", בתוך הספר עידן הציונות, עורכים אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס עמ' 306.}}{{הערה|1=[https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203547.pdf ניצולי השואה בישראל – סיכומים ראשונים], עמ' 5, מאת [[חנה יבלונקה]] בפרסומי מרכז המידע של יד ושם.}} של [[ניצולי השואה]].

תחילתו של יום הזיכרון היא עם [[שקיעת החמה]], וסיומו עם [[צאת הכוכבים]] למחרתלמוחרת. כללי [[הלוח העברי]]{{הערה|1=[[לא בד"ו פסח]]}} מונעים מיום כ"ז בניסן לחול ב[[שבת]], אולם כדי למנוע חפיפה בין יום הזיכרון לבין כניסת השבת או [[מוצאי שבת]], נקבעו בחוק הכללים הבאים:

באוגוסט 1977, מספר חודשים לאחר שנבחר לראשות ממשלת ישראל, הציע [[מנחם בגין]] לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הוא הציע לציין את זכר השואה ב[[תשעה באב]], המציין שורהכמה שלוכמה אסונות לאומיים בתולדות העם היהודי, ואילו את מרד הגטאות וגבורת ה[[פרטיזנים]] הציע לציין ב[[יום העצמאות]]. אולם הצעתו של בגין עוררה סערת רוחות והוא ויתר עליה.{{הערה|שם=המיליון השביעי 428|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', עמ' 428.}}

בשנת 1959 נקבעה [[צפירת זיכרון]] אחת, המושמעת בבוקרו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במשך שנים רבות הצפירה הושמעה הצפירה ב-8:00 בבוקר. בשנת 1988 פנה שר החינוך [[יצחק נבון]] ליד ושם בבקשה לדחות את הצפירה לשעה 10:00 בכדי לתת למוסדות החינוך זמן התארגנות לקראת הצפירה. מאז התקבע הנוהג ולפיו ביום השואה מושמעת הצפירה בשעה 10:00 בבוקר ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון במקומות שונים ברחבי ישראל.

מדי שנה קובעת [[ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים]], נושא מרכזי אחר, אשר אירועי יום הזיכרון באותה שנה יסובו סביבו. טקסים שונים לציון יום השואה נערכים גם ברחבי העולם.

מדי שנה, בוחרת רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, "[[יד ושם]]", את הנושא המרכזי שעליו ימוקד יום הזיכרון לשואה. מכיוון שלשואה פנים אין קץ, נקודות מבט ואירועים שוניםרבים, הוחלט שבכל שנה ייבחר נושא אחד, שיציג באופן מסוים את השואה ותוצאותיה מנקודת מבט אחת בתחום מסוים.