דווייט אייזנהאואר – הבדלי גרסאות

מבצע לפיד היווה אימון רב ערך לכשרונותיו הפיקודיים הקרביים של אייזנהאואר; בשלב הראשוני בתנועתו של ה[[גנרל-פלדמרשל]] [[ארווין רומל|רומל]] ל[[קרב מעבר קסרין|מעבר קסרין]], גרם אייזנהאואר לבלבול מסוים בגלל התערבות בביצוע תוכניות הקרב על ידי כמה מפקודיו.{{הבהרה}} כן היה הססני בנוגע להחלפתו של הלוטננט גנרל [[לויד פרדנדאל]] ב[[לוטננט גנרל]] [[ג'ורג' פטון]]. אייזנהאואר למד את הלקח, ובמבצעים עתידיים נהג בפיקחות בסוגיות דומות.{{הערה|1=Ambrose, Eisenhower (vol. 1), p. 230-233.}} בפברואר 1943 הורחבה גזרת הפיקוד שלו, ונוספה לה [[זירת הים התיכון במלחמת העולם השנייה|זירת הים התיכון]] ו[[הארמייה השמינית של הצבא הבריטי]] בפיקודו של הגנרל [[ברנרד לו מונטגומרי]]. הארמייה השמינית של הצבא הבריטי התקדמה דרך [[המדבר המערבי]] ממזרח והייתה מוכנה להתחיל ב[[המערכה בתוניסיה|מערכה בתוניסיה]]; אייזנהאואר קיבל את הכוכב הרביעי שלו והפך למפקד הגזרה הים תיכונית.

 

לאחר כניעתן של [[מדינות הציר]] בצפון אפריקה, פיקח אייזנהאואר על [[פלישת בעלות הברית לסיציליה|הפלישה לסיציליה]], שהייתה מוצלחת מאוד. באותו היום ש[[בניטו מוסוליני]] הודח על ידי [[המועצה הפאשיסטית העליונה]] והוחלף במרשל [[פייטרו באדוליו]], ב-3 בספטמבר 1943, החלה [[פלישת בעלות הברית לאיטליה]]. באדוליו החל במגעים עם בעלות הברית במטרה להגיע להסכם שלום, אך ניסה להשיג תנאים טובים תוך התמקחות על כניעתה של איטליה. הוא ביקש לשכנע את בעלות הברית להטיס כוח צבאי ניכר ולהנחיתו מצפון לרומא, על מנת למנוע את נפילתה בידי הגרמנים, וזאת בטרם יחתום על הסכם הכניעה, וכן דרש כי תינתן לו גישה לתוכניותיהן הצבאיות של בעלות הברית, וכל זאת בעוד שבאופן רשמי, מצויה איטליה במלחמה עם בעלות הברית וב[[ברית צבאית]] עם גרמניה. בשעה שאייזנהאואר התווכח עם רוזוולט ועם צ'רצ'יל שדרשו שניהם [[כניעה ללא תנאי]]ם בתמורה לעזרה לאיטלקים, החלו הגרמנים בהעברת כוחות רבים לתוך איטליה והוסיפו 19 דיוויזיות. בתחילה היו כוחותיהם של הגרמנים גדולים פי שניים מכוחות בעלות הברית, אך למרות זאת הפלישה לאיטליה הייתה מוצלחת מאוד.{{הערה|1=Ambrose, Eisenhower (vol. 1), p. 254-255.}}