קלוד לורן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
קלוד נחשב כאחד מגדולי אמני הרישום של כל הזמנים והיה רשם פורה ביותר. כל אימת שהיה יוצא לחיק הטבע היה נוטל עמו מחברת בה הנציח ברישום את שראו עיניו. על אף שללא ספק אבדו רבים מרישומיו, הגיעו לידינו קרוב לאלף ומאתיים מהם{{הערה| Roethlisberger, The Drawings, לעיל, עמ' ix.}}. ברישומים אלה נעזר ל"בניית" הנוף בציוריו. למעט ציור בודד שבו תיאר נוף אמיתי ([[פורום רומאנום]], 1636, מוזיאון ה[[לובר]], [[פריז]]){{הערה| Langdon, לעיל, עמ' 33, 42-3.}}, היו נופיו "מומצאים" ומורכבים מקטעי נוף אותם רשם במחברותיו ואשר צרפם זה לזה. כך, לעתים, ניתן לזהות בציוריו מקומות קונקרטיים (לדוגמה: [[גשר מילביוס]] ברומא) אלא שאלה מתוארים בסביבה השונה מן הסביבה האמתית שלהם.
כבר במחצית הראשונה של שנות השלושים זכה קלוד להערכה רבה ומחירי עבודותיו נסקו מעלה מעלה. הדבר הביא לגל זיופים וחיקויים של יצירותיו, דבר שגרם לו עגמת נפש מרובה. על מנת להיאבק בתופעת הזיופים, החל בשנת 1935 לנהל ספר רישומים אותו כינה "Liber Veritatis" ("ספר האמת"). בספר זה צייר בגרפיט, פחם וצבעי מים, בדקדקנות רבה, כל תמונה בצבעי שמן שיצאה מסדנתו, כולל מידותיה של התמונה, שנת עשייתה ולמי נמכרה. כך, כאשר ציור שלו הוצע למכירה ברחבי אירופה ניתן היה לבדוק עמו אם מדובר בציור מקורי או בזיוף. בספר, שגודל דפיו עשרים על עשרים וחמישה ס"מ בערך, רשם קלוד את כל ציוריו
יצירותיו של קלוד זכו לפופולריות מיוחדת בקרב אספנים אנגלים וחלקם אף נהגו לעצב את אחוזותיהם וגניהם בהשראת הנופים שבהן. זהו גם מקורו של המושג האנגלי picturesque, דהיינו - נוף יפה, בדומה לנופיו של קלוד{{הערה| [[ארנסט גומבריך]], '''קורות האמנות''', [[עם עובד]], 1972, עמ' 278.}}.
| |||