מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא טעות, כך נקראה אז קיסר גרמניה, כמו שברוסיה היה צאר
שורה 336:
באוקטובר 1916 הורה שר המלחמה הגרמני, וילד פון הוהנבורן, לערוך בצבא הגרמני "מפקד יהודים". במפקד התברר כי 80% מהחיילים היהודים שרתו בקווי החזית. 12,000 יהודים בצבא הגרמני נהרגו בקרבות.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני]]''', עמ' 337.}} בצבא רוסיה הצארית נפוצו שמועות כי יהודי גליציה סייעו וריגלו לטובת אוסטריה והדבר הביא למעשי שוד ורצח ביהודים בכל עיר ועיירה בנתיב נסיגתם.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה שינבוים|שם=לודמיר - פרקי יידיש מתורגמים לעברית מתוך :פנקס לודמיר ,ספר זיכרון לקהילת לודמיר|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשכ"ב|מו"ל=ארגון יוצאי לודמיר בישראל|מתרגם=אסתר וינשלבוים|עמ=28}}}}
 
עד ראשית [[1917]] עמדה [[תעלת סואץ]] במוקד העימות בחזית המזרח תיכונית של מלחמת העולם הראשונה. הארץהשטח הייתההמוכר כיום כ"[[ארץ ישראל]]", היה חלק מהאימפריהמ[[האימפריה העות'מאנית]]. הטורקים עם שותפיהם הגרמנים ביצרו את הארץשטחי באופןארץ משמעותיישראל, ובנובנו מסילות ברזל ואף פיתחו את העיר [[באר שבע]], לצורך תעמולה מול הציבור הגרמני הצמא לתמונות ניצחון מן החזית, ובה בעת גם כרתו חלק ניכר מיערות הארץ לצורך יצורייצור אדני רכבת והסקת קטרי הפחמים.{{הערה|1=תמונות מפורטות של חפירות וביצורי הטורקים מובאות אצל ב"ז קדר, '''מבט ועוד מבט על ארץ ישראל: תצלומי-אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]], משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993. רבים מהחפירות והביצורים ניתנים לזיהוי עד [[המאה ה-21]]. על היקף כריתת העצים ראו: עוזי פז, מחמוד זחאלקה, "[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3936 היה היה יער]", '''[[טבע הדברים]]''' 20, פברואר–מרץ 1997, באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]}}
 
לאחר מאמצים רבים של [[זאב ז'בוטינסקי]] בתמיכת ההנהגה הציונית, הוקמה יחידה יהודית תחת סמליםסָמלים יהודיים במסגרת הצבא הבריטי (הרחבה בערך [[הגדודים העבריים]]).
 
עמדת היישוב ורוב הנהגתו נטו לצד הטורקים בתחילת המלחמה. אך ככל שהמלחמה התארכה, קרבה ל[[מושבות]] ול[[יפו]], וגברה התעמרות השלטונות הטורקיים באוכלוסייה האזרחית, ויד הבריטים הייתה על העליונה בשדה הקרב, כך הלכה וגברה התמיכה בצד הבריטי. ה[[הגדעונים (ארגון)|גדעונים]] בהקימם את [[ניל"י]] היו הראשונים להביא לידי מעשה את תמיכתם בבריטים כבר לאחר כישלון ההתקפה הטורקית על תעלת סואץ באביב 1915. עם תחילת המתקפה של אלנבי בספטמבר 1917 חל מפנה בדעת מרבית היישוב והנהגתו והם העבירו תמיכתם מי בגלוי ומי בסתר לבריטים.