מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא טעות, כך נקראה אז קיסר גרמניה, כמו שברוסיה היה צאר |
|||
שורה 336:
באוקטובר 1916 הורה שר המלחמה הגרמני, וילד פון הוהנבורן, לערוך בצבא הגרמני "מפקד יהודים". במפקד התברר כי 80% מהחיילים היהודים שרתו בקווי החזית. 12,000 יהודים בצבא הגרמני נהרגו בקרבות.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני]]''', עמ' 337.}} בצבא רוסיה הצארית נפוצו שמועות כי יהודי גליציה סייעו וריגלו לטובת אוסטריה והדבר הביא למעשי שוד ורצח ביהודים בכל עיר ועיירה בנתיב נסיגתם.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=משה שינבוים|שם=לודמיר - פרקי יידיש מתורגמים לעברית מתוך :פנקס לודמיר ,ספר זיכרון לקהילת לודמיר|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשכ"ב|מו"ל=ארגון יוצאי לודמיר בישראל|מתרגם=אסתר וינשלבוים|עמ=28}}}}
עד ראשית [[1917]] עמדה [[תעלת סואץ]] במוקד העימות בחזית המזרח תיכונית של מלחמת העולם הראשונה.
לאחר מאמצים רבים של [[זאב ז'בוטינסקי]] בתמיכת ההנהגה הציונית, הוקמה יחידה יהודית תחת
עמדת היישוב ורוב הנהגתו נטו לצד הטורקים בתחילת המלחמה. אך ככל שהמלחמה התארכה, קרבה ל[[מושבות]] ול[[יפו]], וגברה התעמרות השלטונות הטורקיים באוכלוסייה האזרחית, ויד הבריטים הייתה על העליונה בשדה הקרב, כך הלכה וגברה התמיכה בצד הבריטי. ה[[הגדעונים (ארגון)|גדעונים]] בהקימם את [[ניל"י]] היו הראשונים להביא לידי מעשה את תמיכתם בבריטים כבר לאחר כישלון ההתקפה הטורקית על תעלת סואץ באביב 1915. עם תחילת המתקפה של אלנבי בספטמבר 1917 חל מפנה בדעת מרבית היישוב והנהגתו והם העבירו תמיכתם מי בגלוי ומי בסתר לבריטים.
|