שירת הגורל (יוהנס ברהמס) – הבדלי גרסאות

אך "הנשמות הטהורות" אינן נשארות ברקיע לבדן – עם הצטרפות הקולות האחרים לאלט בתיבה 34 מראה שוב גישה פרשנית של ברהמס לטקסט: כל עוד המלודיה הייתה מוצגת בקולות הנשים בלבד היא לוותה על ידי כלי נשיפה גבוהים בצלילם בהירים ה"מציירים" את זוהר הרקיע. עם כניסת הקולות הנמוכים במקהלה בתיבה 34 נשמעים שוב הצעדים "הארציים", הפעם ב[[פיציקטו|נגינת פריטה]] ב[[כלי מיתר|כלי המיתר]] הנמוכים.

 

 

===בית שני===

כמו בטקסט כך גם במוזיקה הבית השני מסתיים בשקט, כאשר המקהלה נשארת לבד ללא התזמורת וכאשר מסתיים המשפט נכנסת התזמורת במוטיב הפתיחה, הכולל גם את מוטיב הצעידה בטימפני. כך נוצר קשר לוגי במוזיקה כמו בטקסט המתחיל ב"נשמות הצועדות בזוהר הרקיע" ומסתיים ב"עיניים המביטות בשלוות הזוך הנצחי"... אלא שכאן ברהמס מוסיף פרשנות חריגה; האקורד מי במול מז'ור, המסיים את החלק הזה של היצירה, מתוזמר כמו התיאור של זוהר הרקיע, אלא שעם הגיעו למרחבי הרקיע הגבוהים ביותר הוא מתחלף ב[[אקורד מוקטן]] וברקע נשמע דרדור תופים. זה אינו מופיע בטקסט. הטקסט עובר באופן פתאומי ומפתיע אל הדרמה הגדולה של הבית השלישי.

===בית שלישי===

 

לסיום היצירה מציג ברהמס פרשנות הנוגדת בתכלית את "כוונת המשורר". ברהמס בוחר לסיים את היצירה במבוא הפותח אותה, המתאר את הבית הראשון המלא אור ואופטימיות. אין זאת אלא שברהמס לא יכול היה לסיים את היצירה ברוח כל כך נכאה כפי שסיים אותה המשורר ולכן כתב "בית נוסף" שאינו מושר כי הטקסט לא נכתב עבורו. כך שבמוזיקה היצירה מסתיימת ב"זוהר הרקיע", המקום בו התחילה.