מסע אל קצה הלילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדה OCLC. יישאב מוויקינתונים (תג)
Teyokito (שיחה | תרומות)
הוספתי פרטים לעלילה שתוארה בצורה דלילה מאוד
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 37:
פרדינן בארדאמי, גיבור הסיפור, סטודנט לרפואה בן עשרים בראשית הספר, מספר בגוף ראשון את תולדות חייו. הסיפור מתחיל כאשר הוא מתלהב מטור חיילים הצועד בסך ברחובות [[פאריס]] והוא הולך ומצטרף ולדבריו נלכד במלכודת. הוא יוצא לחזית באזור [[פלנדריה]], להלחם בגרמנים, וכאן מגלה את פניו האמיתיים של חיי החייל באמצעות המלחמה. עיקר תפקידו היה כחייל קישור בין יחידות צבא, וככזה הוא פוגש את זוועות המלחמה במגוון הופעותיה. לא רק חיילים המתרסקים בפגזי האויב, אלא גם את האוכלוסייה האזרחית הכפרית שכפריה עולים באש פגזי האויב בזה אחר זה. למרות גילויי הפחדנות שלו הוא נאלץ להמשיך בטירוף. בשלב מסוים הוא מסכם: "לא נשארה לי בררה אלא תקווה אחת קטנה: ליפול בשבי", אלא שגם פעולה זו מסוכנת למדי, שכן האדם ממול מפחד לא פחות, ומשתחרר מפחדו זה בירייה באנשים שממול גם אם מוסרים עצמם. לזמן מה חוזר הגיבור לפריז מסיבות בריאותיות. בבית החולים פוגש בחורה אמריקאית בשם לולה, וגם בפניה מבטא את פחדו העמוק להיות מוחזר לחזית אל המלחמה. לבסוף הניחו לו, אך לדבריו הוא נותר "דפוק בראש, לא שווה כלום".
 
חלקו של הסיפור העוסק במלחמה ובמוראותיה תופס רק חלק קטן מן הספר (את הרבע הראשון לערך), אבל יש למלחמה השפעה נפשית עמוקה על המשך חייו של הגיבור. בשנים הראשונות הוא אינו מצליח להתבסס במקום אחד. הוא יוצא תחילה לאפריקה כדי למצוא את עושרו באחת המושבות הצרפתיות, אך חיי חיים עלובים ביותר. משם במעין [[ספינת עבדים]] הוא עובר לחפש את מזלו בארצות הברית של אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ומוצא עצמו שם עובד כפועל בקו לייצור מכוניות. בחלקו השני של הסיפור הואבארדאמי חוזר לצרפת, משלים את לימודי הרפואה שלו ומשמשומתפרנס רופאכרופא בשכונתבפרבר עוניעני פריזאיתבפאתי שמותירהפריז, אותושם עניחי מרודבדלות ומסכןוצמצום כמורבים. החוליםבחלק שלו.זה כאןשל מתגלגלהסיפור, גיבורנוחיי למקומותהגיבור אחדיםבאותו פרבר עני, עוברהתופס לעבודחלק בביתנכבד משוגעיםמהרומן, מצוימתוארים בקשריםקשריו עם אנשים שונים עםבמקום חברמגוריו: מימיהשוערת המלחמהוהאחיין שלה בבר שמת למרות נסיונותיו של בארדאמי להצילו, גםהזוג בחורהאנרוי נקלעתשבחצר לחייםביתם אלהגרה וגםבצריף יריותישן וחבראמו מתשל הבעל ומפחדת לצאת מפתח דלתו, חשדנית כלפי כל אדם, לאון רובנסון, חייל שהכיר במלחמה ומאז נכנס ויוצא מחייו של גיבורנו לסירוגין, ועוד חולים רבים ושונים.
 
בשלב מסויים בסיפור, רובנסון ואמו של מר אנרוי נפגשים בדירתו של באראדאמי, ומתפתחים ביניהם קשרי ידידות. גברת אנרוי מעוניינת כבר זמן רב להיפטר מהזקנה, ולכן היא ובעלה מציעים לרובנסון לחסל אותה תמורת סכום כסף גבוה. הוא מסכים ומספר לבארדאמי על העסקה, והלה מסתייג אך לא עוצר בעדו, ובכך ממשיך את גישתו האדישה לאורך הסיפור כולו, בוז פסיבי. רובנסון נפצע במסגרת נסיון החיסול, ובעידוד האב פרוטיסט, הכומר האזורי, מר וגברת אנרוי ובאראדמי עצמו מחליטים לשלוח אותו ואת הזקנה לנהל מערת תיירים קטנה בטולוז, בדרום צרפת.
 
בארדאמי נשאר בפריז ודרך חברו לאקדמיה משכבר הימים, פאראפין, פרופסור מדען, מתקבל לעבודה בבית החלמה לפגועי נפש בסביבת פריז. הוא קושר קשרים חבריים ומקצועיים גם יחד עם מנהל בית ההחלמה, פרופסור באריטון, ומתחיל ללמדו אנגלית. באריטון לאט לאט מתמכר לספרות האנגלית, ובסופו של דבר מחליט לעזוב את המוסד לאנגליה ולהותיר את ניהולו בידי בארדאמי ופאראפין. לאחר מספר חודשים, רובנסון שוב חוזר לחייו של הגיבור ומגיע למוסד ההחלמה, ומספר לו שהוא בורח מארוסתו בטולוז מאמה שנהיו קנאיות, ולא הסכימו לקבל את העובדה שרצה להיפרד מאותה ארוסה. אותה ארוסה עוקבת אחריו לבסוף עד למיקומו, ובעת נסיעה במונית היא יורה בו שלוש יריות שכתוצאה מהן הו מת בבית ההחלמה. בארדאמי מנסה להציל אותו על שולחן הניתוחים אך נכשל.
 
==תרגומים לעברית==