אריך-נגן – הבדלי גרסאות

'''אריך-נֶגֶן''' ([[אנגלית]]: ('''Long-Playing''' (LP)) הוא המונח העברי ל[[תקליט]] [[פטיפון]] המסתובב במהירות של ⅓33 [[סיבובים לדקה]]. הוצג לראשונה ב-[[21 ביוני]] [[1948]] על ידי חברת [[קולומביה רקורדס]].

כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל ל[[תקליט|תקליט ויניל]] רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר (12 [[אינץ']]) עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. התקליט עטוף ב[[נייר]] דק או ב[[ניילון]] בתוך אריזת [[קרטון]] מרובעת. על האריזה עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקטעים.{{ש}}

אריך-הנגן מכיל בדרך כלל [[מוזיקה קלאסית]], [[ג'אז]] ו[[אלבום מוזיקה|אלבומי מוזיקה]] פופולרית.

ב[[תעשייה|תעשיית]] התקליטים Longאריך-Playingנגן מתייחס למהירות של ⅓33 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטר התקליטלקוטרו.