הבדלים בין גרסאות בדף "אג'תהאד"

הוסרו 48 בתים ,  לפני שנה
מ
ויקיזציה
(שינוי סדר הערך, והוספת מקורות והרחבה)
מ (ויקיזציה)
[[קובץ:Grand Ayatollahs Qom فتوکلاژ، آیت الله های ایران-قم 02.jpg|ממוזער]]
'''אג'תהאד''' (ב[[ערבית]]: '''اجتهاد''', נהגה: אִגְ'תִהָאד, מילולית: חריצות או מאמץ) הוא מונח [[אסלאם|אסלאמי]] המתייחס לגזירת הלכות חדשות בידי חכמי הלכה בסוגיות שלגביהן לא קיימת הכרעה ברורה בספרות ההלכתית הקיימת. האג'תהאד עושה שימוש ב"[[אוצול אל-פיקה|אֻצוּל אל-פִקְה]]", מקורות חוק שמשמשים מקור לגזירת הלכה: [[הקוראן]], ה[[סונה]], [[אג'מאע]] (קונצנזוס) ו[[קיאס]] ([[אנלוגיה]]). במאות הראשונות לאסלאם התנהל מאבק בין גורמים שתמכו בהכללת הדעה האישית ([[אהל א-ראי|רַאְי]]) כמקור הלכתי לגיטימי (על ידי [[עקל]] – שכל) לבין גורמים שגרסו כי רק [[חדית'|הידע המועבר מפי הנביא וחבריו]], ודברי האל החיים שבקוראן, ראויים לשמש כמקור לגזירת הלכות (כ[[נקל]] - ידע מועבר). במחנה הראשון נמנו בעיקר בני האסכולה ה[[מועתזילה|מועתזלית]] ומנגד התייצבו בני האסכולה ה[[ט'אהרים (אסכולה)|ט'אהרית]] וה[[האסכולה החנבלית|חנבלית]]. המאבק בין הגישות הגיע לשיאו בזמן [[מיחנה|האינקוויזיציה]] של ה[[ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] [[אל-מאמון]] (בין [[814]]-[[833]]) בשאלת נבראותו של הקוראן, והוכרע לבסוף לזכותם של המצדדים בידע המועבר.
 
<br />המונח "אג'תהאד" משמש גם לציון פסיקה הלכתית חדשה בסוגיה קיימת בשל כורח המתעורר משינויים במצב החברתי, תרבותי, פוליטי וכלכלי. דוגמאות בולטות: השימוש בכלי תחבורה ואמצעי תקשורת מודרניים שלא היו קיימים בימי הנביא, היחס לשתיית קפה ועישון, ותכנון משפחה בשל הגידול הדמוגרפי שאינו בר-קיימא בעולם האסלאמי בעשורים האחרונים.<ref>Yilmaz, Ihsan. "Ijtihad and tajdid by conduct." ''Turkish Islam and the Secular State, the Gülen Movement. Syracuse, NY: Syracuse University Press. Google Scholar'' (2003). p. 208-209</ref>
 
== "נעילת שערי האג'תהאד" ==
על פי המסורת המוסלמית הסונית, "ננעלו שערי האג'תהאד" במאה העשירית ומאז כבר לא ניתן לחדש בפרשנויות הקוראן ובפסיקות הלכתיות.<ref>חגי ארליך. ''מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה''. Vol. 5. Open University of Israel, 1987.</ref> עם זאת, מחקר מודרני של המשפט המוסלמי הראה כי שערי האג'תהאד לא ננעלו ופסיקה עצמאית של הלכה המשיכה להתבצע. <ref>חלאק, ואאל ב. ''האם נסגרו שערי האג'תהאד'': ע' 116-168</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=נמרוד הורביץ|שם=הערת מבוא לתרגום מאמרו של ואאל חלאק|כתב עת=}}</ref> כאמור, בתחום זה ניכר הבדל בין זרם הסונה לזרם השיעה. על פי הסונים, שערי האג'תהאד נותרו סגורים, ואילו השיעים עוד דוגלים באג'תהאד אותו מבצעים בעיקר חכמי הדת הבכירים.<ref>Nasr, Seyyed Hossein, Hamid Dabashi, and Seyyed Vali Reza Nasr. 1988. ''Shiʻism : Doctrines, Thought, and Spirituality''. Albany: State University of New York Press. p. 228</ref>
 
בשלהי המאה ה-19 החלו להישמע קריאות [[רפורמיזם אסלאמי|לרפורמה באסלאם]], ובכלל זה גם לפתיחתם של "שערים" אלו כדרך להחיות את האסלאם ולעוררו מן הקיפאון המחשבתי שאחז בו 'מאז ימי השתלטות העמים הזרים' עליו. הדוגלים בגישה זו, ובהם [[ג'מאל א-דין אל-אפע'אני]], [[מוחמד עבדה|מוחמד עַבְּדֻה]] ו[[רשיד רידא]] הניחו את היסודות האינטלקטואליים לעלייתם הן של זרמי החילון והן של זרמים שמרניים-[[סלפיה|סלפיים]] במחשבה האסלאמית המודרנית. עבודתם של אל-אפע'אני, עבדה ורידא הניחה במישרין את היסודות התאולוגיים והאידאולוגיים לצמיחתה של תנועת [[האחים המוסלמים]] ב[[מצרים]] בשנות העשרים של המאה העשרים בראשות [[חסן אל-בנא]] ואחרים. תנועת [[חמאס]] מהווה את הפלג [[ארץ ישראל|הארץ-ישראלי]] של תנועה זו.
 
<br />
 
==מוג'תהד==
ה'''מוג'תהד''' הוא חכם הלכה אשר מחזיק ב"עילם", ידע דתי, המאפשר לו לגזור הלכות חדשות או לשנות הלכות קיימות. כבמהלך המאות ה-10 וה-11 החל דיון מוסלמי בדבר האפשרות להיכחדותם של המוג'תהידים, אשר היה חלק מהדיון האסלאמי ביום הדין (מכיוון שהעלמותםשהיעלמותם של חכמי הדת נתפסה כסימן לסוף העולם) ווב[[ירידת הדורות|בירידת הדורות]] בדומה ליהדות.<ref>Hallaq, Wael B. "On the Origins of the Controversy about the Existence of Mujtahids and the Gate of Ijtihad." ''Studia Islamica'' 63 (1986): 129-141.</ref>
 
ב[[שיעה]] המוג'תהד הוא [[פקיה]], חכם דת, בעל סמכות הלכתית רבה בהיותו [[נאאב אמאם|נָאאֶב אִמָאם]], ממלא מקומו של [[מוחמד אל-מהדי|האמאם הנעלם]] [[רג'עה|העתיד לשוב]] ו[[מהדי|להתגלות]], אשר מנסה לגלות כיצד האמאם היה נוהג במקומו.<ref>Momen, Moojan (1985). ''An Introduction to Shi'i Islam: The History and Doctrines of Twelver Shi'ism''. New Haven: Yale University Press. p. 186.</ref> ב[[סונים|סונה]] השימוש במונח מוג'תהד עבור פוסקי הלכות עכשוויים הצטמצם החל מן המאה ה-11 וסמכותם התמצתה בעיקר בשימוש בפסיקות עבר ([[תקליד]]). הוגה הדעות המוסלמי שנחשב למוג'תהד האחרון המקובל על כלל זרמי האורתודוקסיה הסונית הוא [[אל-ע'זאלי]].<ref>"Mujtahid". ''The Oxford Dictionary of Islam''.</ref>
 
==נשים מוג'תהדות==
 
==ראו גם==
* [[עולמא]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[ואאל חלאק|ואאל ב. חלאק]], [http://humweb2.bgu.ac.il/jamaa/sites/default/files/upload/article/HALLAQ.PDF האם נסגרו שערי האג'תהאד?], תרגמה: מיכל סלע, '''[[ג'מאעה]]''' 8 (תשס"ב), עמ' 118-168118–168.
 
{{תארים ותפקידים באסלאם}}