הכוזרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים |
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 24:
ספר זה הפך כבר בתחילת דרכו להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. כך, למשל, באיגרת שנשלחה אל ה[[רמב"ם]] מאת רבי [[יהונתן מלוניל]] וחכמי עירו [[לוניל]], המכילה בקשה שישלח אליהם את ספר [[מורה נבוכים]]: אגב הבקשה הזו, תיארו הכותבים את הספרים שבהם עסקו בסדר לימודם. בין הספרים – לצד [[תורת חובות הלבבות|חובות הלבבות]], [[ספר האמונות והדעות|האמונות והדעות]], [[מבחר הפנינים|מבחר פנינים]] ואחרים – מופיע גם ספר הכוזרי{{הערה|אגרות הרמב"ם ב, עמ' תקיא, הוצאת שילת}}. בדומה, בתגובה לכתב החרם של ה[[רשב"א]] ובית דינו על לימוד חכמות חיצוניות מתחת לגיל 25, כתב רבי [[ידעיה הבדרשי]] איגרת התנצלות, ובו נמנים ספרים שהדגישו את לימוד החכמות. בהקשר זה נכתב שם: "ורבי יהודה הלוי מתפאר בענייני החכמות בתהלותיו ופיוטיו הנפלאים, וממנו אצלנו עוד ספר הכוזר כפי מה שקבלנו, הפליג לחקור ולבאר בסתרי התורה והנבואות על צד הסכמת הדת והמושכל בכל כוחו, יותר מכל אשר היו לפניו"{{הערה| שו"ת הרשב"א, חלק א, תיח.}}.
לעומת ספרי הגות דתית אחרים (למשל: מורה הנבוכים), שנמתחה עליהם ביקורת מחמת נטייתם ל[[פילוסופיה]], התקבל הספר באהדה בקרב רבנים ומקובלים שהסתייגו מן הרציונליזם הפילוסופי. לדוגמה, בפירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו]] על ספר הכוזרי, מובא ציטוט מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו של מוסקאטו{{הערה|רבי [[חיים מיכל]], '''אור החיים''', פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.}}), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה: "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (נ.ב. הכוזרי) כולם אמת"
ראיה נוספת להתקבלותו של הספר היא העובדה שחוברו מספר ספרים בסגנון דומה. כך, הרב [[דוד ניטו]] חיבר ספר בסגנון דומה הנקרא '''מטה דן''', ומכונה גם "הכוזרי השני", ובו טיעונים בעיקר נגד ה[[קראים]]. בתחילת [[המאה ה-20]], חיבר הרב [[יצחק ברויאר]] את ספר "הכוזרי החדש", ובו התייחס להשקפות ולשאלות מתקופתו.
שורה 57:
* הרב [[יוסף קאפח]] הוציא לאור בשנת תשנ"ז תרגום ובו בכל עמוד המקור הערבי למול תרגומו{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], '''ספר הכוזרי לרבנו יהודה הלוי זצ"ל''', מקור ערבי (בתעתיק עברי) לצד תרגום, [[מכון משנת הרמב"ם]], קריית אונו, תשנ"ז.}}, ובהקדמתו לתרגום, מתח הרב קאפח ביקורת חריפה על עבודתו של אבן שמואל.
* בשנת [[ה'תש"ע]] יצא לאור תרגומו של הרב [[יצחק שילת]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ר' יהודה הלוי|שם=ספר הכוזרי|מתרגם=יצחק שילת|מו"ל=שילת|שנת הוצאה=ה'תש"ע}}}}, המבוסס על כ"י אוקספורד, שהוא כתב היד הערבי היחיד השלם של הספר, וכן על פרגמנטים של כתבי יד אחרים; תרגום זה נכתב בסגנון [[עברית]] של תקופת [[ימי הביניים]].
* בשנת [[2017]] יצא לאור תרגומו של פרופ' [[מיכאל שורץ]], שנפטר סמוך לאחר שסיים לתרגם את הספר
הספר תורגם גם לשפות זרות. בשנת [[ת"כ]] ([[1600]]) תורגם ספר הכוזרי ללטינית על ידי [[יוהאן בוקסטורף]]. במהדורה זו נוספו [[סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים|חליפות המכתבים]] בין רב [[חסדאי אבן שפרוט]] ליוסף מלך הכוזרים מתוך הספר "קול מבשר" של רבי יצחק בן אברהם עקריש. בשנת [[תכ"ג]] ([[1603]]) יצא לאור התרגום הספרדי של רבי יעקב אבן דנה ב[[אמשטרדם]]. בין התרגומים המפורסמים לספר, נמצא גם תרגומו של הרב [[שרל תואתי]] לצרפתית, המלווה בפירושים, מקורות והפניות אשר אינם קיימים בגרסאות השונות בעברית.
| |||