הכוזרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים
מ אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 24:
ספר זה הפך כבר בתחילת דרכו להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. כך, למשל, באיגרת שנשלחה אל ה[[רמב"ם]] מאת רבי [[יהונתן מלוניל]] וחכמי עירו [[לוניל]], המכילה בקשה שישלח אליהם את ספר [[מורה נבוכים]]: אגב הבקשה הזו, תיארו הכותבים את הספרים שבהם עסקו בסדר לימודם. בין הספרים – לצד [[תורת חובות הלבבות|חובות הלבבות]], [[ספר האמונות והדעות|האמונות והדעות]], [[מבחר הפנינים|מבחר פנינים]] ואחרים – מופיע גם ספר הכוזרי{{הערה|אגרות הרמב"ם ב, עמ' תקיא, הוצאת שילת}}. בדומה, בתגובה לכתב החרם של ה[[רשב"א]] ובית דינו על לימוד חכמות חיצוניות מתחת לגיל 25, כתב רבי [[ידעיה הבדרשי]] איגרת התנצלות, ובו נמנים ספרים שהדגישו את לימוד החכמות. בהקשר זה נכתב שם: "ורבי יהודה הלוי מתפאר בענייני החכמות בתהלותיו ופיוטיו הנפלאים, וממנו אצלנו עוד ספר הכוזר כפי מה שקבלנו, הפליג לחקור ולבאר בסתרי התורה והנבואות על צד הסכמת הדת והמושכל בכל כוחו, יותר מכל אשר היו לפניו"{{הערה| שו"ת הרשב"א, חלק א, תיח.}}.
 
לעומת ספרי הגות דתית אחרים (למשל: מורה הנבוכים), שנמתחה עליהם ביקורת מחמת נטייתם ל[[פילוסופיה]], התקבל הספר באהדה בקרב רבנים ומקובלים שהסתייגו מן הרציונליזם הפילוסופי. לדוגמה, בפירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו]] על ספר הכוזרי, מובא ציטוט מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו של מוסקאטו{{הערה|רבי [[חיים מיכל]], '''אור החיים''', פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.}}), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה: "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (נ.ב. הכוזרי) כולם אמת".{{הערה|רבי [[יהודה מוסקאטו]], '''ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה''', וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.}}. רבי [[עזריה מן האדומים]] אמר שראוי לכל אדם ללמוד בספר ולצוות את דבריו לבניו לתלמידיו במליצת הפסוק "השמר פן תעזוב את הלוי"{{הערה| מאור עיניים, פרק לו. מובא בפתיחה לפירוש רבי גדליה ברכר לספר הכוזרי}}.{{ש}} דברי [[הגאון מווילנה]] המחשיבים את לימוד הספר צוטטו בפי תלמידו, רבי [[ישראל משקלוב]]: "(הגר"א) היה אומר ללמוד ספר הכוזרי, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו"{{הערה|{{HebrewBooks||תוספת למעשה רב|35342|ירושלים תרנ"ו|עמוד=50}}}}. כאשר ייסד [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] את ישיבת "[[מרכז הרב]]" בירושלים, נתן שיעור בספר זה{{הערה|מאמרי הראיה ב, עמ' 485}}. גם בנו, הרב [[צבי יהודה קוק]] הקנה חשיבות גדולה ללימוד הספר, והרבה לחזור על דברי [[הגאון מווילנא]]. בעקבותיו של הרצי"ה הלכו תלמידיו, שייסדו לימוד קבוע ושיטתי בספר הכוזרי בישיבותיהם. על כן, ספר זה תופס מקום מרכזי בלימודי האמונה והמחשבה הסדירים בישיבות הציוניות.
 
ראיה נוספת להתקבלותו של הספר היא העובדה שחוברו מספר ספרים בסגנון דומה. כך, הרב [[דוד ניטו]] חיבר ספר בסגנון דומה הנקרא '''מטה דן''', ומכונה גם "הכוזרי השני", ובו טיעונים בעיקר נגד ה[[קראים]]. בתחילת [[המאה ה-20]], חיבר הרב [[יצחק ברויאר]] את ספר "הכוזרי החדש", ובו התייחס להשקפות ולשאלות מתקופתו.
שורה 57:
* הרב [[יוסף קאפח]] הוציא לאור בשנת תשנ"ז תרגום ובו בכל עמוד המקור הערבי למול תרגומו{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], '''ספר הכוזרי לרבנו יהודה הלוי זצ"ל''', מקור ערבי (בתעתיק עברי) לצד תרגום, [[מכון משנת הרמב"ם]], קריית אונו, תשנ"ז.}}, ובהקדמתו לתרגום, מתח הרב קאפח ביקורת חריפה על עבודתו של אבן שמואל.
* בשנת [[ה'תש"ע]] יצא לאור תרגומו של הרב [[יצחק שילת]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ר' יהודה הלוי|שם=ספר הכוזרי|מתרגם=יצחק שילת|מו"ל=שילת|שנת הוצאה=ה'תש"ע}}}}, המבוסס על כ"י אוקספורד, שהוא כתב היד הערבי היחיד השלם של הספר, וכן על פרגמנטים של כתבי יד אחרים; תרגום זה נכתב בסגנון [[עברית]] של תקופת [[ימי הביניים]].
* בשנת [[2017]] יצא לאור תרגומו של פרופ' [[מיכאל שורץ]], שנפטר סמוך לאחר שסיים לתרגם את הספר.{{הערה|ד"ר מיכאל שוורץ, '''ספר כוזרי לר' יהודה הלוי''', הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2017.}}. התרגום ראה אור בהוצאה משותפת של אוניברסיטת בן-גוריון ומוסד ביאליק. בדומה לתרגומו של שורץ ל[[מורה נבוכים]], גם תרגום זה בעברית מודרנית, והוא מלווה הערות וביבליוגרפיה מקיפה.
 
הספר תורגם גם לשפות זרות. בשנת [[ת"כ]] ([[1600]]) תורגם ספר הכוזרי ללטינית על ידי [[יוהאן בוקסטורף]]. במהדורה זו נוספו [[סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים|חליפות המכתבים]] בין רב [[חסדאי אבן שפרוט]] ליוסף מלך הכוזרים מתוך הספר "קול מבשר" של רבי יצחק בן אברהם עקריש. בשנת [[תכ"ג]] ([[1603]]) יצא לאור התרגום הספרדי של רבי יעקב אבן דנה ב[[אמשטרדם]]. בין התרגומים המפורסמים לספר, נמצא גם תרגומו של הרב [[שרל תואתי]] לצרפתית, המלווה בפירושים, מקורות והפניות אשר אינם קיימים בגרסאות השונות בעברית.