הליכוד – הבדלי גרסאות

| אפיון = מפלגת [[ימין פוליטי בישראל|ימין]] [[ציונות|ציונית]] [[לאומיות|לאומית]]-[[ליברליזם|ליברלית]]

| מטה = [[מצודת זאב]], [[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|המלך ג'ורג']] [[38]], [[תל אביב]]

| מנהיגים = *[[מנחם בגין]] {{ש}} 13 בספטמבר 1973 - 2 בספטמבר 1983 {{ש}}

*[[יצחק שמיר]] {{ש}} 2 בספטמבר 1983 - 25 במרץ 1993 {{ש}}

*[[בנימין נתניהו]] {{ש}}

| זמן שיא כוחה = [[הכנסת העשירית|הכנסת ה-10]]

| רשימה פוליטית = *[[הליכוד-גשר-צומת]] (1996–1999){{ש}}הליכוד-אח"י1996 (2009-2013){{ש}}[[הליכוד– ביתנו]] (2013–20141999)

| מספר חברי הנציגות1 = 3632

| מספר חברי הנציגות2 = 3531

'''הליכוד''' (ובשמה המלא: "'''הליכוד – תנועה לאומית ליברלית'''"{{הערה|שמה המלא של המפלגה [https://cdn.the7eye.org.il/uploads/2020/02/sbm-ia1622020.pdf בתגובת היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הפרטיות לעתירה שהוגשה כנגד המפלגה], באתר "[[העין השביעית]]", 16 בפברואר 2020}}) היא [[מפלגה]] [[ציונות|ציונית]] [[ליברליזם כלכלי|ליברלית]] [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ב[[ארגוני ימין בישראל|ימין]] [[שמאל וימין בפוליטיקה|המפה הפוליטית]] ב[[ישראל]]. היא קמה בשנת [[1973]] כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת [[1988]]. התנועה [[מפלגת שלטון|מחזיקה כיום בשלטון]] וכן החזיקה ב[[ממשל|שלטון]] בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת [[1977]] ועד ימינו.

בשנות [[הסכם אוסלו|אוסלו]] הנהיג הליכוד את הימין בהתנגדות להסכם, תוך שהוא מצביע על הסכנות הביטחוניות הטמונות בו. לאחר גל ה[[טרור|פיגועים]] בפברואר-מרץ [[1996]], הובילה את קמפיין הבחירות של [[בנימין נתניהו|נתניהו]] הססמה "עושים שלום בטוח", הבאה להדגיש את נכונותו של הליכוד להמשיך בתהליך המדיני, אך תוך דרישה תקיפה מ[[הרשות הפלסטינית]] לעמוד בהתחייבויותיה הביטחוניות. במהלך כהונת ממשלתו, תבע נתניהו את עקרוןעיקרון ההדדיות, ודרש מהפלסטינים לנקוט בצעדים תקיפים כנגד ארגוני טרור כדוגמת [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי]] בתמורה לויתורים מדיניים. בנוסף לא היססו ממשלות הליכוד להפעיל את [[צה"ל]] הרחק מעבר לגבולות מדינת ישראל כנגד מה שתפסו כאיומים על שלומה. כך נפגעה קשות (ולמעשה חוסלה) [[נשק גרעיני|תוכניתה הגרעינית]] של [[עיראק]] ב[[מבצע אופרה]], וננקטו צעדים כנגד [[אש"ף]] אף במהלך שהותו ב[[תוניסיה]] לאחר גרושו מלבנון, כגון הפצצת מפקדותיו וחיסולו של [[אבו ג'יהאד]].

למרות כל אלו הצליח שמיר למתן את הירידה הקשה שהייתה צפויה בכוחו של הליכוד, וב[[הבחירות לכנסת ה-11|בחירות לכנסת ה-11]] ב-[[1984]] זכה הליכוד ב-41 מנדטים, לעומת 44 ל[[המערך השני|מערך]] בראשות [[שמעון פרס]]. בשל התיקו הפוליטי היחסי שנוצר נאלץ פרס להקים [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] יחד עם הליכוד. במסגרת [[הסכם רוטציה]] עמד בראשה פרס למשך שנתיים, ולאחר מכן שמיר החל מ-[[1986]] למשך שנתיים נוספות. ממשלת אחדות זו התאפיינה בעיקר במאמציה המוצלחים לבלום את [[האינפלציה בישראל בשנות ה-80|האינפלציה המשתוללת]] ו[[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|לייצב את המשק]], וכן בהמשך הנסיגה ההדרגתית מ[[דרום לבנון]], וביסוס [[רצועת הביטחון]]. בנוסף זכור [[הסכם לונדון (פרס-חוסיין)|הסכם לונדון]] שיזם פרס ל[[הסכם שלום|שלום]] עם [[ירדן]] במסגרתו תשלוט זו ב[[פלסטינים]] ב[[השטחים|שטחי יש"ע]], הסכם שלא יצא אל הפועל בשל התנגדות שמיר.

ב-[[2004]] החל שרון לקדם תוכנית פרי יוזמתו, [[תוכנית ההתנתקות]], שעיקרה פינוי [[רצועת עזה]] מ[[התנחלויות]] ישראליות ויציאת הצבא ממנה, וכן פינוי ארבעה יישובים בצפון [[השומרון]]. בשל התנגדות עזה נוספת מצד גורמים בתנועה החליט שרון להעמיד את התוכנית לאישור חברי הליכוד. תוצאות המשאל היו דחיית תוכנית ההתנתקות על ידי מתפקדי הליכוד, ברוב של 59.5%. חרף דחיית התוכנית הצהיר שרון שמנוי וגמור עמו לבצעה והוא הביא אותה למשאל נוסף בפני חברי מרכז הליכוד, תוך הבטחה כי תוצאות המשאל יחייבו אותו, על אף שאין למשאל זה תוקף חוקי מחייב. לאחר שהתוכנית נדחתה גם במשאל שנערך בקרב חברי המרכז אמר שרון "נכשלתי, אחשוב על תוכנית חדשה" והביא את התוכנית לאישור הממשלה, תוך שהוא מאיים כי שר שלא יתמוך בתוכנית יפוטר. התוכנית אושרה על ידי הממשלה ומאוחר יותר הובאה להצבעה בכנסת, שוב כששרון מאיים על חברי סיעת הליכוד כי ינקטו סנקציות נגד ח"כ שלא יצביע בעד ההצעה. התוכנית אושרה בכנסת בהצבעה שכונתה "[[ליל השפנים]]" וביצועה החל ב-[[15 באוגוסט]] 2005 והושלם ימים אחדים לאחר מכן. היו שאמרו כי בעקבות ההחלטה לבצע את התוכנית חל פילוג "דה-פקטו" בליכוד, כאשר שלושה-עשר מחברי-הכנסת של הסיעה, שכונו "המורדים" (על ידי נאמני שרון), הצביעו כנגד ממשלת שרון בשל הפרת החלטת משאל המתפקדים על-ידו. כשבוע לפני ביצוע התוכנית התפטר שר האוצר, בנימין נתניהו, מן הממשלה.

במקביל לגופים הרשמיים, פועלים בליכוד כמה ארגונים פנימייםפנמיים וקבוצות מתפקדים הזוכים להכרה רשמית, אך אינם מהווים חלק ממנגנון המפלגה. בין הקבוצות הפעילות ניתן למנות את קבוצת "גאווה בליכוד" העוסקת בקידום נושאים הקשורים ל[[להט"ב|קהילה הגאה]], "נתיב בליכוד" העוסקת בחקיקה לאומית-ליברלית, קבוצת "שגרירי הליכוד" העוסקת בהפצת מסרים לתומכי הליכוד להפצה ברשת ,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/attilus/status/1056443768201793537|כותרת=טוויטר|אתר=mobile.twitter.com|תאריך_וידוא=2018-10-29}}}} במהלך [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] פורסם ב[[ניו יורק טיימס]] ובאתר [[ynet]] שקבוצה זו לכאורה מממנת מערך גדול של משתמשים מזויפים בטוויטר שתפקידם להפיץ שקרים בעיקר על [[בני גנץ]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://m.ynet.co.il/Articles/5487465|כותרת=כך פועל מערך עצום של חשבונות מזויפים למען קמפיין הליכוד|תאריך_וידוא=2019-04-02|אתר=m.ynet.co.il}}}} קבוצת [[הליברלים בליכוד]] שעוסקת בקידום מדיניות כלכלית חברתית הנשענת על עקרונות ה[[ליברליזם|ליברליזם הקלאסי]], [[המטה הלאומי בליכוד]] המקדם את נושא ה[[התנחלות|התיישבות]] ואת [[הליכודניקים החדשים]] שמקדמים אג׳נדה ליברלית-דמוקרטית בליכוד.

{{מנדטים|סוג=מפלגה|מרכז=כן|מקסימום=48|כנסות=1615|1973=39|1977=43|1981=48|1984=41|1988=40|1992=32|1996=22|1999=19|2003=38|2006=12|2009=27|2013=20|2015=30|2019=35|2019ב=32|2020=36}}