קרב ההר הלבן – הבדלי גרסאות

מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך [[בוהמיה]], מת בשנת [[1619]] מבלי שהותיר אחריו יורש ביולוגי. בן דודו, פרדיננד משטיריה, ירש אותו כמלך בוהמיה והיה לקיסר [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד השני]]. הלה היה קתולי אדוק, אשר התחנך על ברכי ה[[ישועים]], ושאף להחזיר את הקתוליות לגדולתה. משום כך היה בלתי אהוד על ידי תושבי בוהמיה, שהיו קלוויניסטים ברובם. התנגדותם של תושבי בוהמיה למלכם החדש הייתה הניצוץ שחולל את [[מלחמת שלושים השנההשנים]].

במאי [[1618]] שלח פרדיננד השני נציגים קתוליים מטעמו לבירת [[בוהמיה]], [[פראג]], על מנת שיכשירו את הקרקע לקראת הגעתו וביסוס מלכותו. תושביה הקלוויניסטים של העיר השליכו את הנציגים בבוז מחלון [[טירת ראדצ'ני]], במה שנודע כ"[[השלכה מהחלון|ההשלכה מהחלון השנייה של פראג]]". השליחים ניצלו הודות לגל אשפה שהיה מתחת לחלון שממנו נזרקו, אך המסר היה ברור והביא לפריצתו של "המרד הבוהמי". העימות התפשט ברחבי בוהמיה רבתי, הכוללת את מדינות בוהמיה, [[שלזיה]], [[לוסאטיה]] ו[[מוראביה]], שטחים אשר סבלו בלאו הכי ממתיחות בין קתולים ופרוטסטנטים. האירועים זכו לתהודה רבה ברחבי היבשת, ומהומות בין-דתיות פרצו בערים ובממלכות נוספות. נראה כי לו הוגבל היקף המרד למזרח אירופה בלבד, מלחמת שלושים השנההשנים הייתה מסתיימת כעבור שלושים חודשים לכל היותר. עם זאת, חולשתם של פרדיננד מזה והמורדים הבוהמיים מזה הביאה להתפשטות הלחימה גם לנסיכויות שבמערב גרמניה. פרדיננד נאלץ להזעיק את בן דודו, [[פליפה הרביעי, מלך ספרד]], כדי שיסייע לו לדכא את המרד.