ויקיפדיה

רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ערבית-יהודית ==> ערבית יהודית
מ עיצוב
שורה 3:
| שם = רבי סעדיה גאון
| שם בשפת המקור = -
| תאריך לידה = [[882]]
| תאריך פטירה = [[21 במאי]] [[942]]
| תאריך לידה עברי = [[ד'תרמ"ב]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ו באייר]] [[ד'תש"ב]]
| השתייכותתקופת פעילות = [[גאונים|גאוני]] [[בבל]]
| תחומי עיסוק = [[תנ"ך]], [[הלכה]], [[פילוסופיה יהודית]], [[דקדוק]], [[פיוט]]
| תפקידים נוספים = [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]]▼
| רבותיו = [[עלי בן יהודה הנזיר]], אביו רבי [[יוסף אלפיומי]]
| חיבוריו = [[אמונות ודעות]], ספרי הלכה, תרגום התנ"ך לערבית עם פירוש (ה'תפסיר'), "ספר האגרון" ועוד
| אב = רבי [[יוסף אלפיומי]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
▲|שם תפקידים נוספים התפקיד= [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]]
|התחלת כהונה=[[928]]
|סיום כהונה=[[942]]
}}
}}
'''רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון''' ([[יולי]] [[882]] – [[21 במאי]] [[942]]) בן העיר [[פיום]], המכונה גם בקיצור: '''רס"ג,''' היה [[איש אשכולות]], מ[[גאונים|גאוני]] [[בבל]]. בגיל 3646 שימשמונה כל[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]] ב[[בגדאדסורא]].
 
רס"ג היה בקיא במרבית [[כתבי הקודש]] היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שרווחו באותה עת. היקף מפעלו ה[[ספרות]]י היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון ה[[עברית]] ו[[דקדוק]]ה, [[פיוט]]ים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים [[פילוסופיה|ופילוסופיים]]. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית באופן שיטתי, כהשפעה מן המדקדקים של השפה ה[[ערבית]] שפעלו באותה עת. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי [[ימי הביניים]]. על תלמידיו בתחום זה נמנים המדקדקים החשובים [[דונש בן לברט]] ו[[מנחם בן סרוק]]. שפת כתיבתו הייתה [[ערבית יהודית]].
שורה 43 ⟵ 45:
רס"ג נלחם נגד מלומד יהודי אפגני שהצביע על סתירות-לכאורה ב[[תורה]], והטיל ספק בסיפורי [[נס]]ים ואירועים על-טבעיים המהווים חלק מהאמונה היהודית המסורתית. שמו של האיש היה [[חיוי אל-בלכי]], ומתנגדיו קראו לו חיוי אל-כלבי. חיוי אל-בלכי חיבר טקסט ובו למעלה מ-200 שאלות ותהיות על סתירות ב[[סיפורי המקרא]], שם ללעג ולקלס סיפורי נסים ומצביע על אמונות שלא מתיישבות לכאורה עם ה[[הגיון]]. הוא טען טיעונים פילוסופיים וקרא לציבור היהודי להתכחש ל[[תנ"ך]] ולשאר [[כתבי הקודש]] היהודיים ולא לתת בהם אמון<ref>{{צ-ספר|מחבר=משה גיל|שם=חיוי הבלכי - הכופר מחוראסאן|מקום הוצאה=מרחביה|מו"ל=|שנת הוצאה=1965}}</ref>. רס"ג חשש מסכנת ההשתמדות של עם ישראל בעקבות דברים אלו, ולכן החל ללחום במלחמות פולמוסיות נגד חיוי אל-בלכי, הכוללות הוכחות הגיוניות על פי מסורת ישראל ועל פי הפילוסופיה היוונית.
 
בשנת [[928]] נפטר ראש [[ישיבת סורא]] שבבגדאד. לפי הנוהג, הגאון הבא מתמנה מבין תלמידי החכמים של אותה הישיבה. כשנפטר גאון סורא, רב [[יעקב בר נטרונאי]], ובישיבה לא היה מועמד בולט מלבדו, נאלצו למנות את בנו רב [[יום טוב כהנא בר יעקב]]. לאחר שרב יום טוב נפטר (לאחר ארבע שנים בתפקיד), ביקשו להביא מישיבת [[פומבדיתא]] -– נגד חוק הישיבות בבבל -– את רב [[נתן אלוף]], בנו של רב [[יהודה גאון]]. אך הוא נפטר בטרם התמנה. האיש היחיד שהיה ראוי להיות גאון סורא היה רס"ג, אך הוא לא היה מקומי אלא זר, ממצרים. למרות זאת, החליט [[ראש הגולה]], [[דוד בן זכאי]], למנות את רס"ג לגאון סורא. כשעמד המינוי על הפרק, הזהיר ניסים הנהרואני את ראש הגולה מפני המינוי, ואמר לו שרס"ג תקיף בדעותיו ובעל כושר רטורי גדול, "ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם, מפני רוב חכמתו ורוחב דעתו ואריכות לשונו ויראת חטאו"<ref>{{צ-ספר|מחבר=נויבאואר|שם=סדר החכמים וקורות הימים, ב, עמ' 80|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>. אך דוד בן זכאי לא שמע לדברי ניסים, ובגיל 36, התמנה רס"ג לגאון וראש ישיבת סורא.
 
רס"ג רומם את קרנה של ישיבת סורא, ותלמידים רבים מכל קצוות בבל, ואף מחוצה לה, באו לישיבתו. תרומות רבות התקבלו מכל קהילות בבל, והישיבה שבה לתפקד תפקוד מלא, עד שהייתה שוב למרכז התורה הגדול ביותר בבבל{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מרדכי מרגליות|שם=אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, כרך ב|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=|עמ=611}}}}.
שורה 72 ⟵ 74:
כתביו של רס"ג מגוונים ורבים מאוד ובמידה רבה ניתן לומר עליו כי היה המייסד של כמעט כל סוגי ה[[ספרות תורנית|ספרות התורנית]]. כבר בצעירותו החל בכתיבת ספרים, וכל חייו עסק בכתיבת חיבורים חדשים ושכלול החיבורים הקודמים.
 
ספרו הראשון, האגרון, העוסק בדקדוק, נכתב בעודו במצרים, כשהיה כבן עשרים. לימים, בהיותו בבבל, שכלל את חיבורו זה והוסיף לו הקדמה בערבית. כמו כן חיבר במצרים את חיבורו הפולמוסי הראשון, "כתאב אלרד עלי ענן" -– ספר הכחשת ענן, בו תוקף את ה[[יהדות קראית|יהדות הקראית]], ואף ספר זה שוכלל לימים ופוצל לשני חיבורים{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:0|{{צ-מאמר|שם=כתאב אלרד עלי ענן (ספר הכחשת ענן) לרס&quot;ג|קישור=https://www.academia.edu/24480278/כתאב_אלרד_עלי_ענן_ספר_הכחשת_ענן_לרס_ג|כתב עת=חצי גבורים ט, ניסן תשע&quot;ו, עמ&#39; א-פ|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
עד לגילויה של [[הגניזה הקהירית]] לא היה ידוע רבות על חיבוריו של רס"ג, מלבד ספר האמונות והדעות ותרגומו לתורה שהשתמרו בשלמותם, וסידורו שהשתמר בשלמות בכתב יד אך לא פורסם. מחקר הגניזה הוביל לגילוי חיבוריו הרבים, שרבים מהם פורסמו באופן מלא או חלקי{{הערה|הרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] מפרט בערכו של רס"ג ב[[שם הגדולים]] את כל חיבוריו עליהם ידע. דבריו, בתוספת הערות שוליים המציגות את שהיה ידוע אז לעומת הידוע היום, פורסמו בספר [https://www.academia.edu/39677608/ רצון משה: יסודי הדת והאמונה, עמ' לז-מא].}}.
שורה 116 ⟵ 118:
מדברי בני רס"ג נראה שלספרים אלו לא כתב רס"ג פירוש ארוך הכולל גם ביאור עניינים, אלא פרחי הגנים בלבד, שלפי המובא ממנו הוא כולל יותר מתרגום גרידא, אך ככל הנראה אין בו הרחבה כל כך אלא פירוש עניינים בפשט המקרא בדרך קצרה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל|קישור=https://www.academia.edu/9388137/תפיסות_ושיטות_בפירושו_של_רב_סעדיה_גאון_לספר_דניאל|מחבר=אליעזר שלוסברג|כתב עת=}}עמ' 3-6}}.
 
====פירוש ישעיה (וחצי ירמיה) -– כתאב אלאסתצלאח ללטאעה (ספר בקשת התיקון של עבודת ה')====
תפסיר רס"ג ל[[ספר ישעיהו]] נדפס ב[[פריז]] בשנת [[ה'תרנ"ג]], ובסופו ליקוטים מהפירוש הארוך. ליקוטים רבים נוספים פרסם יהודה רצהבי, עם תרגום לעברית. את ההקדמה פרסם חגי בן שמאי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1}}.
 
שורה 128 ⟵ 130:
פירושי רס"ג לתרי עשר הובאו על ידי הקדמונים. [[רד"ק]] מביאו 14 פעמים בפירוש להושע, וכן בפירושיו ליואל, עמוס וזכריה (אחד בכל א' מהם). רבי [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] מחכמי תימן, מביא מובאות רבות בשם רס"ג שנראה שמקורן בפירושו לתרי עשר. גם רבי [[תנחום הירושלמי]], מחכמי מצרים, מביא בפירושו לתרי עשר את רס"ג בכינויו 'אלמפסר' 4 פעמים. פורסם עיבוד של הפירוש למיכה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס&#39;&#39;ג לספר מיכה|קישור=https://www.academia.edu/35857954/פירושים_מבית_מדרשו_של_רסג_לספר_מיכה|כתב עת=מוריה|מחבר=יהודה זייבלד}}, עמ' ד-ז}} וליונה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס&quot;ג לספר יונה|קישור=https://www.academia.edu/37357764/פירושים_מבית_מדרשו_של_רס_ג_לספר_יונה|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}} עמ' ה-יד}}.
 
====פירוש תהלים -– כתאב אלתסביח (ספר התהלות)====
השרח ל[[ספר תהלים]], עם התפסיר ושתי הקדמות, ראו אור על ידי הרב יוסף קאפח. ההקדמות פורסמו ע"פ כתב יד מינכן, שהוא כתב יד קדום מזמן הראשונים וכולל גם את שתי ההקדמות. התפסיר פורסם ע"פ מספר כתבי יד תימניים. הפירוש הארוך פורסם ע"פ העתקה שנעשתה בתימן בשנת [[ה'תרפ"ט]], מכתב יד תימני שהוצע למכירה לשני סוחרים אשכנזים שהגיעו לתימן כדי לרכוש כתבי יד עתיקים. ההקדמה הגדולה, הנזכרת בפני עצמה על ידי בני רס"ג וכאמור, אינה מצויה בכתבי יד תימניים, וכפי הנראה כתב אותה רס"ג אחרי שפירוש תהלים הועתק על ידי שליחי חכמי תימן{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יוסף קאפח]]|שם=תהלים עם תרגום ופירוש רס"ג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשכ"ו|עמ=יד}}}}.
 
====פירוש איוב -– כתאב אלתעדיל (ספר הצידוק)====
תרגום רס"ג ל[[ספר איוב]] פורסם מספר פעמים, אולם התרגום עם הפירוש הארוך פורסמו לראשונה על ידי הרב יוסף קאפח על פי כתב יד תימני משנת [[ה'קט"ז]] וכתבי יד נוספים. ידועים למעלה משמונים כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש זה.
 
====פירוש משלי -– כתאב טאלב אלחכמה (ספר בקשת החכמה)====
תרגום רס"ג ל[[ספר משלי]] עם הפירוש הארוך פורסמו על ידי [[יוסף דרנבורג]] על פי שלושה כתבי יד. הרב יוסף קאפח פרסם שוב את הפירוש, במלואו, עם תרגום לעברית, על פי מהדורת דירנבורג בתוספת כתב יד שהועתק בשנת ה'תרפ"ט מכתב יד תימני עתיק שהוצע למכירה לשני הסוחרים האשכנזים הנזכרים לעיל. ידועים למעלה ממאה כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש זה.
 
====פירוש דניאל -– כתאב אלממאלך ואלמלאחם (ספר הממלכות וחזיון העתידות)====
תרגום רס"ג ל[[ספר דניאל]] ופירושו הארוך וחלק מההקדמה פורסמו לראשונה על ידי הרב יוסף קאפח. חלקים גדולים מההקדמה שחסרו במהדורה זו, פורסמו על ידי חגי בן-שמאי{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=מפעלו של מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=202-250}}}}. השלמות נוספות לפירוש פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח ויהודה רצהבי בשנים מאוחרות יותר.
 
שורה 143 ⟵ 145:
תרגום רס"ג ל[[מגילת איכה]] פורסם מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן, אך הפירוש הארוך השתמר רק בקטעי גניזה, וחלקים ממנו ראו אור במהלך השנים במסגרת מאמרים שונים. יהודה זייבלד שחזר את רובו של הפירוש, והוא פורסם בתוספת תרגום לעברית{{הערה|{{צ-מאמר|שם=ספר המידות לרס&quot;ג - פירוש רס&quot;ג לאיכה|קישור=https://www.academia.edu/37306521/ספר_המידות_לרס_ג_-_פירוש_רס_ג_לאיכה|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".
 
====פירוש אסתר -– כתאב אלאינס באלגלוה (ספר הליווי בגלות)====
תרגום רס"ג ל[[מגילת אסתר]] פורסם אף הוא מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן, ואף פירושו הארוך השתמר רק בקטעי גניזה, מהם פורסמו חלקים שונים במהלך השנים. [[מיכאל וקסלר]] שחזר את רוב הפירוש, ופרסמו בתוספת תרגום לאנגלית. כמו כן פורסם החיבור בתוספת תרגום לעברית{{הערה|{{צ-מאמר|שם=ספר הליווי בגלות לרס&#39;&#39;ג - הפירוש למגילת אסתר|קישור=https://www.academia.edu/38552973/ספר_הליווי_בגלות_לרסג_-_הפירוש_למגילת_אסתר|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".
 
שורה 159 ⟵ 161:
מכון [[בית אהרן וישראל]] פועל להתקנת מהדורה חדשה של הסידור, שתתבסס על נוסח קטעי הגניזה ותשתמש בעדכונים הרבים שחלו במחקר נוסח רס"ג.
 
=== ספר האמונות -– הנבחר באמונות ודעות ===
{{הפניה לערך מורחב|ספר האמונות והדעות}}
חיבורו המפורסם של רס"ג, העוסק ביסודות האמונה והמסורת, ובו עשרה מאמרים. רס"ג כתבו בשנת [[ד'תרצ"ג]], כאמור בסוף המאמר הראשון. התרגום הנפוץ במאות השנים האחרונות הוא של רבי [[יהודה אבן תיבון]], וקדם לו בכמאתיים שנה תרגום נוסף, על ידי חכם מ[[האימפריה הביזנטית]], ותרגומו הוא שהשפיע השפעה רבה על הראשונים באשכנז ובצרפת, הן מחוגי [[חסידי אשכנז]] והן מחוגי [[בעלי התוספות]]. תרגומו של הרב יוסף קאפח לספר פורסם לראשונה בשנת [[ה'תש"ל]], ומאז במהדורות נוספות.
שורה 249 ⟵ 251:
 
====ספר הגלוי====
ספר הגלוי נכתב בעת הפולמוס עם רבני בגדאד, והוא משיב לטענות שנטענו נגדו. מרובה בו הרכיב ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]. חלק גדול ממנו פורסם על ידי [[אברהם אליהו הרכבי]], וחלקים נוספים פורסמו במהלך השנים על ידי חוקרים נוספים. מהדורה הכוללת את כל הקטעים הללו, בתוספת ספרי ההשגה של רבי מבשר הלוי על רס"ג, פורסמה על ידי [[יהושע בלאו]] ו[[יוסף יהלום]] בשם "רב סעדיה גאון -– במוקד של פולמוס בין-רבני בבגדאד", ירושלים [[ה'תשע"ט]].
 
הספר נכתב בשתי מהדורות. תחילה נכתב החלק שבעברית, בסגנון מקראי, בו מתאר רס"ג את השתלשלות התורה מאז [[מעמד הר סיני]], דרך כתיבת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], ועד לזמנו. אחר כך הוא מתאר את השחיתות המוסרית שפשתה בזמנו בקרב מנהיגי הקהילה היהודית בבגדאד, ואת פעליו למיגורה, שהתקבלו באהדה רבה על ידי הציבור הרחב, ובחוסר נחת מצידם של אותם מנהיגים. אלו פעלו להדחתו מהגאונות באמצעים שונים. רס"ג מייחד פסקאות לכל ראשי מתנגדיו, ומספר בגנותם. הספר כולל גם תפילה ארוכה שהתפלל רס"ג להצלחתו והעלאת קרנם של היושר והצדק, ומסתיים בשמחת העם על שובו למקומו. נגד הספר נכתב חיבור חריף על ידי רבי מבשר הלוי, ובעקבותיו הוסיף רס"ג לספר הקדמה ארוכה המפרטת את מעלותיו הרבות בתחום ה[[מוסר]] וה[[שירה]], וכן חיבר פירוש לחיבור, הדומה במתכונתו לחיבוריו של רס"ג על המקרא, וכולל ביאורי מילים, צימודים, והרחבה בעניינים שונים.
שורה 270 ⟵ 272:
הגותו אינה מקורית ומהפכנית, אלא נטועה בנוף הפילוסופי בן זמנו ומקומו, בבגדאד. הוא קיבל את שיטת ה[[מועתזילה]] לגבי חירות הרצון, אחדות האל, דחה את תורת ה[[אטום|אטומים]] של ה[[כלאם]], ובפסיכולוגיה הוא ממזג בין [[אריסטו]] ל[[אפלטון]].
 
בהקדמה לאמונות ודעות עוסק רס"ג במקורות הידיעה, שהם לדעתו: החושים, השכל, ההכרח והמסורת. שני הפרקים הראשונים של החיבור מוקדשים להוכחת קיומו של האל ואחדותו. רס"ג הלך בדרכי ה"כלאם" והוכיח את מציאות הבורא מתוך חידוש העולם. וזה מתוך שהוא העולם, סופי, מורכב, נושא מקרים, ועובר בזמן. במהלך הוכחת אחדות האל, בפרק השני של החיבור, דוחה רס"ג את מציאותו של "חומר קדמון" -– כתפיסתו של אפלטון -– כמקור להתפתחות העולם בזמן הבריאה. בסוגיית [[שלילת התארים]] הוא מייחס לבורא את התארים "חי חכם יכול", שלטענתו אינם מייחסים לאל ריבוי תכונות, כיון ששלשתם תכונות הכרחיות של האל וחלקים בלתי נפרדים מהיותו כזה, ורק מגבלות השפה האנושית מחייבות להניח להם מונחים נפרדים.
 
בפרק השלישי עוסק רס"ג במהות התורה והמצוות. לדעתו, האל ברא את העולם כדי להיטיב עם ברואיו, והדרך הטובה ביותר למימוש ההטבה היא על ידי הטלת מערכת מצוות, שכתגמול על קיומה הם יזכו להטבה. בפרק זה מבחין רס"ג, לראשונה בפילוסופיה היהודית, בין מצוות שכליות שהשכל מחייב את קיומן, לבין מצוות שמעיות, שיש צורך בהתגלות ובמסורת כדי לחייב אותן.
 
ששת הפרקים הבאים עוסקים בנושאים הקשורים ל[[תורת הגמול]]. הפרק הרביעי עוסק ב[[בחירה חופשית]], ובו דוחה רס"ג את תורת הגזרה הקדומה -– ה[[פרדסטינציה]] -– מטעמי הצדק והיושר האלוהי שמשלם שכר ומעניש (תיאודיציה). הפרק החמישי עוסק בזכויות ובחובות, ובו מחלק רס"ג את בני האדם לעשר קטגוריות לפי התנהגותם הדתית, כמו צדיקים ורשעים, פושעים ובעלי תשובה. כל אחד יזכה לגמול לפי הקטגוריה אליה הוא משתייך, אלא שהגמול יושלם רק בעולם הבא, ולכן אין להתפלא על כך שבעולם הזה [[צדיק ורע לו]]. רס"ג מרחיב בקטגוריה של בעלי התשובה ומפרט את דרכי ה[[חזרה בתשובה]]. הפרק השישי עוסק במהותה של נפש האדם ובגורלה אחרי המוות. הוא סוקר שש שיטות אחרות במהותה של הנפש, וקובע שהאל בורא את נפש האדם בעת יצירת גופו, והיא "עצם בהיר כבהירות הגלגלים". היא פועלת בשיתוף פעולה עם הגוף, ולכן גם את גמולה היא תקבל במשותף עמו. אחרי המוות הנפש נפרדת מהגוף, הגוף כלה והנפש ממשיכה להתקיים בנפרד, עד מועד תחיית המתים, שבו תאוחד שוב עם הגוף והם יקבלו את גמולם יחד. בסוף הפרק דוחה רס"ג את האמונה ב[[גלגול נשמות]].
 
הפרק השביעי נכתב על ידי רס"ג בשתי מהדורות שאינן תלויות זו בזו, והוא עוסק ב[[תחיית המתים]]. לדעתו היא תהיה כפולה: בסיום העולם הזה, ובעולם הבא. התחייה הראשונה מיועדת לבני ישראל בלבד, והתחייה השנייה שבעולם הבא מיועדת לכלל האנושות. רס"ג עוסק בפרק זה גם בפרטים השונים של אופן החיים לאחר תחיית המתים. הפרק השמיני עוסק ב[[ימות המשיח]] ובתנאים להופעתו, הפרק התשיעי עוסק בשכר ובעונש לעולם הבא, שבו יזכו בני האדם לגמול השלם לפי הצדק.
שורה 286 ⟵ 288:
רס"ג נחשב לראשון מבין [[מדקדקי העברית בימי הביניים]]; הוא החל לעסוק בדקדוק ובמילון של [[לשון המקרא]], וכן ערך מהפכה בתחום לשון ה[[פיוט]]ים. הוא פיתח לראשונה תפיסה דקדוקית מסודרת של העברית (לאחר שנפגש בצעירותו עם עולמם של [[בעלי המסורה]] הטברנית, ועל רקע התפתחות מקבילה אצל המדקדקים ה[[ערבית|ערביים]]). לתועלת מחברי הפיוטים כתב את "ספר צחות הלשון", ובו כללים דקדוקיים עבור המשוררים, את החיבור "שבעים מלים בודדות" שבו פירש מילים יחידאיות במקרא וכן את "האגרון", [[מילון עברי]] מצומצם. הוא בעצמו חיבר מספר רב של פיוטים ובהם המחיש את תפיסתו הלשונית.
 
לשון הפיוט של רס"ג מתאפיינת בראש ובראשונה במקום הבלעדי שתופסת בה לשון המקרא. כל תופעה דקדוקית של לשון המקרא, נדירה וחריגה ככל שתהיה, נחשבה אצל רס"ג כראויה ללשון השירה. בעיקר העדיף את הצורות המוארכות לסוגיהן, שנחשבו אצלו "מפוארות", כגון "כולמו" במקום כולם, "חכמתהו" במקום חכמתו, "ישועתה" במקום ישועה, "יהושיע" במקום יושיע, "הקימותה" במקום הֵקַמְתָ -– הכול על סמך צורות מקראיות. גם בבחירת אוצר המילים העדיף את הצורות הנדירות והחריגות שבמקרא והשתמש ככל האפשר ב[[מילים יחידאיות בתנ"ך|מילים יחידאיות]]. במקביל נמשכות אצלו תופעות הלשון של הסגנון [[אלעזר הקליר|הקלירי]], כגון שינוי זכר לנקבה ולהפך והחלפת המשקלים והבניינים. במיוחד היו חביבים עליו משקלי פִּעְלוֹן, מִפְעָל ותִפְעוּל וה[[משקלים סגוליים|משקלים הסֶגוֹלִיִּים]]. את המשקלים הסגוליים תפס כצורה הסטנדרטית ל[[שם פעולה]], בדומה ל[[ערבית]].
 
לשונו המיוחדת והקשה להבנה של רס"ג מהווה מעין שלב מעבר בין סגנון הפיוט הקלירי לבין סגנונה של [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירת ספרד]], שמחבריה (ובהם תלמידו [[דונש בן לברט]]) היו ממשיכי דרכו של רס"ג בשטח הדקדוק והשירה. הכללים שקבע, המעמד המיוחד שנתן ללשון המקרא והתפיסה הדקדוקית שפיתח התקבלו ושוכללו בידי משוררי ספרד, שהתקשו לקבל את הסגנון הקלירי החופשי ורב התנופה{{הערה|יוסף טובי, פיוטי רב סעדיה גאון, ע"ד, פרק שביעי, עמ' 229-250.}}. אברהם אבן עזרא, שמבקר בחריפות בפירושו ל[[מגילת קהלת]] את לשון הפיוטים הקליריים, משבח ומפאר את רס"ג על שתי הבקשות שחיבר "שלא חיבר מחבר כמוהם, והם על לשון המקרא ודקדוק הלשון באין חידות ומשלים ולא דרש"{{הערה|פירוש אבן עזרא לקהלת ה, א.}}.
שורה 293 ⟵ 295:
 
==לקריאה נוספת==
* יצחק בן אשר, '''רב סעדיה גאון -– פרשה בתקופת הגאונים''', [[הוצאת דביר]], תל אביב, תשי"א
* [[ירחמיאל ברודי]], '''רב סעדיה גאון''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]], 2006 {{ULI|007318474}}
* [[חגי בן שמאי]], '''מפעלו של מנהיג — עיונים במשנתו ההגותית והפרשנית של רב סעדיה גאון''', [[מוסד ביאליק]], תשע"ה{{הערה|{{הארץ|מנחם בן ששון|מבט על עולמו האינטלקטואלי של רס"ג|1.2736544|22 בספטמבר 2015}}}} {{ULI|013026673}}
שורה 309 ⟵ 311:
===אודותיו===
* ירחמיאל ברודי, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21137 רב סעדיה, מהפכן ושמרן], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]]
*[[שמחה בונם אורבאך]], [http://www.daat.ac.il/DAAT/mahshevt/mehkarim/rabenu1-2.htm רבנו סעדיה גאון -– האיש ומפעלו הספרותי], באתר דעת
* {{דעת|יהודה איזנברג|daat/mahshevt/mehkarim/hadereh-2.htm|הדרך לשלמות במשנתו של רב סעדיה גאון}}
* {{דעת|יחזקאל איזידור אפשטיין|daat/mahshevt/mehkarim/rav-2.htm|רב סעדיה גאון ודורנו}}
שורה 332 ⟵ 334:
* {{וידאו}} [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13028&cat_id=3738 רבינו סעדיה גאון סוף תקופת הגאונים ראשית הראשונים], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], באתר [[מכון מאיר]]
* {{וידאו}} [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13036&cat_id=3738 רבינו סעדיה גאון, בעל חובות הלבבות, רבי שלמה אבן גבירול בעל הכוזרי ועוד], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], באתר [[מכון מאיר]]
* {{וידאו}} [[משה הלברטל]], [https://www.youtube.com/watch?v=bWYs--GHLXc&index=23&list=PLEMOEwdRMCaloAoCjIA6Cn3tqt5i6R_96 רב סעדיה גאון -– חלק א: עיקרי הגותו], [https://www.youtube.com/watch?v=55B90Gcu9fQ&index=24&list=PLEMOEwdRMCaloAoCjIA6Cn3tqt5i6R_96 חלק ב: טעמי המצוות]
 
===ספריו וחיבוריו===
* [http://www.hebrewbooks.org/20685 סידור רס"ג, [[שמחה אסף]] [[ישראל דוידזון]]]
* {{HebrewBooks|סעדיה גאון|באור תשעים מלות בודדות בתנ"ך|37097}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/tohen-2.htm ספר הנבחר באמונות ודעות] -– הטקסט המלא באתר דעת
* {{פעמים|[[יהושע בלאו]]|אור ראשון בחכמת הלשון|72.7(1)|72, עמ' 124–138, על ספר '''צחות לשון העברים''' לרב סעדיה גאון, מהדורת אהרן דותן}}
* [http://hebrewbooks.org/36006 תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי], באתר [[HebrewBooks]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/רב_סעדיה_גאון"