צביעת בדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ראקטיבים->ראקטיביים - תיקון תקלדה בקליק
שורה 17:
כאשר החלו להתפתח טכניקות להדפסה וציור על אריגים, החל גם תהליך הצביעה להתפתח. בהתאם לכך, במהלך התקופה הנאוליטית, התגלו מספר מינרלים וצמחים היכולים להפיק כמות מסוימת של צבען המסייע בהכתמת בד. גוונים של שמנת, [[חום (צבע)|חומים]] וצהבהבים התקבלו מתרכובות אורגניות חומצתיות הנוצרות מחומרים הנמצאים בזרעים, קליפות הגזעים וגבעולים של צמחים. צבעים של [[צהוב]], [[אדום]] ו[[כתום]] הושגו מהעלים ומעלי הכותרת של הצמח. צבעים כהים כדוגמת השחור הופקו מתרכובות של צמחים המכילים [[ברזל]].
 
השימוש ב[[בוץ]] וב[[אוכרה|חימר]] על מנת להפיק צבעים כיום עדיין רווח, אם כי לא במדינות מערביות, אלא אצל אנשי שבט ה-Bamana ב[[מאלי]] או המאלריים ב[[ניו זילנד]]. לפני כ-4,000 שנה, ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] הצליחו למצוא תחליפי צבע. בשימושם בעלים וצמחים בעזרת "בישול יתר" (tincture) הם הצליחו ליצור מצמח ה-tinacctria ([[אינדיגו (צבע)|אינדיגו]]), צבעים [[כחול]]ים ואחרי בישול עודף – [[ירוק]]ים. צמח נוסף ממנו ניתן להפיק צבען על ידי בישול יתר הוא [[איסטיק]].
 
=== צביעת בדים בימי הביניים באירופה ===