אנורקסיה נרבוזה – הבדלי גרסאות

* הפרעות נפשיות נוספות כגון [[הפרעה טורדנית-כפייתית|הפרעה אובססיבית קומפולסיבית]], [[הפרעת אישיות גבולית]] ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעה פוסט-טראומתית]]. השפעת הערכים החברתיים - תרבותיים, בעידן של היום יש משמעות רבה לתחרותיות, הישגיות ומצוינות. ישנה הצורך בשליטה ושאיפה למראה צעיר יותר, כל אלה מעצימים את הרזון ונותנים חשיבות משמעותית למשקל ולהופעה חיצונית כמדד להצלחה. ישנם פערים אשר מעמידים את המתבגרים במצב של תסכול תמידי ותחושת כישלון ובגלל זה הם מובלים לירידה בערך העצמי ופגיעה בדימוי הגוף שלהם. נמצא שהפרעות אכילה בקרב נשים ונערות צעירות נגרם בעיקר מנורמות חברתיות הקשורות להופעה חיצונית ולמשקל.

*השפעה של המדיה החברתית, אשר עבירה מידע המשפיע בקרב בני נוער וילדים. ברשתות החברתיות ניתנת חשיבות רבה להופעה חיצונית, שגם אם היא לא מציאותית היא יוצרת תחרות סמויה בין בני הנוער ולרוב לא אפשרית להשגה. התקשורת משפיעה גם בהמצאות יצירת חיזוקים חיוביים להתנהגויות לא חיוביות, כמו הדגשה חוזרת על חשיבות הדיאטה וכיצד זה עוזר לבריאות, היא מביאה לדוגמה, מזונות דיאטטיים בפרסומות שונים ומבליטה את משקלן של נשים והבלטה של דמויות אידיאליות רזות.

 

הגורמים הפסיכולוגיים פעמים רבות הן תוצאה של פגיעה מינית או התעללות והן חלק מהסימפטומים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|פוסט-טראומה]] ו[[פוסט-טראומה מורכבת]].

המחלה מתחילה רק לעיתים רחוקות לפני גיל ההתבגרות או לאחר גיל 40 - אך תוארו מקרים של התחלה מוקדמת ומאוחרת.

 

 

אנורקסיה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים - בדרך כלל בשכיחות של 1:10. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בשיעור הגברים שלוקים בהפרעה.

 

===אנורקסיה בקרב גברים===

הפרעות אכילה בדרך כלל נפוצות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. מבחינה מחקרית זהו נתון מוכר, המתבסס על ההנחה שלגברים יש דימוי גוף חיובי לעומת נשים והעיסוקים בדיאטה הוא שולי. אך בעשור האחרון קיימת עלייה גבוהה בשיעור הפרעות האכילה בקרב גברים. הסיבה לכך היא, החשיפה המוגברת לאמצעי התקשורת בשנים האחרונות. ישנם פרסומות אשר מציגות גוף גברי, חטוב ושרירי ושמים דגש על גוף גברי השואף לשלמות. כיום גברים רבים מקפידים על לבוש אופנתי, מטפחים את גופם ומנסים לייצר גוף "ייצוגי" ככל האפשר. ככל שגדל המרדף אחר מראה חיצוני גברי מושלם, כך עולה שיעור הפרעות האכילה בקרב גברים.

 

 

===דרכי ההתמודדות לאחר תופעת האנורקסיה===

מחלה זאת מציבה איום חמור לחיי המטופל, אך קיימת חובה לנקוט בפעולה. אם מטופלת אינה מחלימה שמים בראש סדר העדיפויות שמירה על קשר מועיל עם המטופל/ת ועל דלת פתוחה, כדי לאפשר לה או לו לקבל עזרה במידה בה היא מסוגלת לכך. המעקב הרפואי מתבטא באוזן קשבת, שמירה על התקווה של המטופל ועליו חייו. מחקרים רבים מראים כי החלמה עדיין אפשרית גם שנית רבות לאחר הופעת המחלה. באופן לא מפתיע, רבים מאנשי המקצוע חווים תסכול וכעס אך עם זאת יש להם סיפוק רב כאשר מטופלת צעירה הסובלת מאנורקסיה מחלימה וחוזרת לחשוב באופן חיובי ולהרגיש סיפוק בחייה.

 

ללא טיפול מתאים עלול המצב להתדרדר ולגרום לבעיות בריאותיות חמורות. אם הטיפול אינו משיג שיפור בסימפטומים או שחלה החמרה יש לשקול החלפה של הטיפול. בהתאם לחומרת המצב ניתן לשקול טיפול במסגרת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או במחלקה ייעודית לטיפול בהפרעות אכילה. מצבי חולי חוזרים או הישנות של המחלה שכיחים גם אחרי טיפול.

 

 

בעוד רוב ההפרעות הפיזיולוגיות הקשורות ל[[תת תזונה]] הם הפיכים עם שיקום תזונתי, חלקם, כולל אובדן של צפיפות מינרלים בעצם, הם לעיתים קרובות לא הפיכות לחלוטין. התנהגויות כאלה - כמו הקאה והתנהגויות טיהור אחרות - עלולות לדוגמה - לגרום לממצאי מעבדה חריגים.

 

סיבוכים נוספים של אנורקסיה כוללים:

*אנורקטיים יכולים להשתמש לרעה באצבעותם לצורך גרימת [[רפלקס הקאה]]. חתכים ו[[יבלת עור|יבלות]] על גב כף היד יכולים להגרם כתוצאה מכך. הופעת מצב זה עלול להוות סימן לקיומה של אנורקסיה פעילה.

 

 

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:תסמונות התנהגותיות הקשורות להפרעות פיזיולוגיות ולגורמים גופניים]]

[[קטגוריה:הפרעות נפשיות והתנהגותיות]]