יהודא ליאון אשכנזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
 
== ביוגרפיה ==
נולד ב[[אוראן]] שב[[היסטוריה של אלג'יריה#התקופה הצרפתית|אלג'יריה]] בשנת [[1922]] ל[[רב ראשי|רב הראשי]] של אלג'יריה, נצר למשפחת מקובלים ספרדית וצאצא לאחד מתלמידי [[יצחק לוריא|האר"י]], הרב [[יוסף אבן טבול]]. למד במקביל בישיבה ובאוניברסיטת אלג'יר והשתלם ב[[קבלה]]. ב־[[1943]] גויס ל[[לגיון הזרים הצרפתי|לגיון הזרים של צרפת]], כיתר היהודים אזרחי [[צרפת]] שגויסו על אף שהיו בעלי אזרחות צרפתית וגרו בצרפת. היה חייל ב[[חיל הרגלים]] ואף נפצע במהלך שירותו. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר לצרפת והצטרף ל[[תנועת הצופים היהודיים בצרפת|תנועת הצופים היהודיים]], שם קיבל את הכינוי 'מניטו' (Manitou, רוח גדולה באינדיאנית) בו נודע בקרב חניכיו ומאוחר יותר תלמידיו. לקריאת [[רובר גמזון|רובר 'קסטור' גמזון]] הצטרף לשנת לימודים בבית הספר אורסיי למנהיגות יהודית והתוודע למורו [[יעקב גורדין (פילוסוף)|יעקב גורדין]] אשר חשף אותו לתורתלתורתו של [[המהר"ל]]. במקביל השתלם בלימודי [[אתנולוגיה]], [[אנתרופולוגיה]] ו[[פילוסופיה]] ב[[סורבון]] ב[[פריס]].
 
הרב אשכנזי מילא תפקידים מנהיגותיים וחינוכיים שונים בקהילת [[יהודי צרפת]]. עמד בראש בית הספר למנהיגות יהודית באורסיי, והחל משנת [[1957]] השתתף בכנסים השנתיים של האינטלקטואלים היהודים, כשיחד עם [[עמנואל לוינס]] ו[[אנדרה נהר]] היה מראשי "[[אסכולת פריז למחשבת ישראל]]" (L'école de Pensée Juive de Paris), תנועה אינטלקטואלית רוחנית ששאיפתה הייתה להציג את תורת ישראל באמצעות לשון תרבותית מודרנית ואקדמאית, אוניברסלית.