ויקיפדיה

יוסף תמיר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה, הוספת מקורות
מ החלפות (בוועידה), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 34:
בשנת [[1939]] נישא לנעמי לבית מָנֶביץ, והיה אב לשניים: דיצה ונפתלי.
 
ב־[[1940]] ייסד את "[[התאחדות בני המושבות]]", יחד עם [[עזרא איכילוב]], אליהו יגנס ואחרים, ובשנת 1945 נבחר למזכ"ל "האיחוד האזרחי", התארגנות המעסיקים הפרטיים. כיהן כ[[מזכ"ל]] הסתדרות הציונים הכללים, לימים [[המפלגה הליברלית הישראלית]].
 
===כחבר כנסת===
ב־[[1965]] היה ממקימי [[גח"ל]], רשימה שהוקמה על ידי [[תנועת החרות]] והמפלגה הליברלית לקראת [[הבחירות לכנסת השישית]], מטעמה נבחר לראשונה לכנסת. באותן שנים שימש גם כחבר הנהלת [[עיריית תל אביב]] ועמד בראש הסיעה הליברלית בה.
 
ב־[[30 באוגוסט]] [[1966]] נחנך בטקס חגיגי [[משכן הכנסת]], זמן קצר לפני ש[[רשות השידור]] החלה לשדר בטלוויזיה. תמיר היה היחיד שתיעד את הטקס בצילום וידאו, והצילום שודר לראשונה בסרט התעודה "40 שנות משכן הכנסת" ב[[ערוץ הכנסת]]. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-8]] נמנה תמיר עם מייסדי מפלגת [[הליכוד]], שהייתה רשימה משותפת לתנועות גח"ל, [[הרשימה הממלכתית]], [[המרכז העצמאי]] ו[[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]]. עם זאת בעניינים מדיניים היה בעל עמדה מתונה, והעביר ביקורת חריפה כל תמיכת חברי כנסת מהליכוד, בניסיון ההתנחלות הלא חוקי של פעילי [[גוש אמונים]] ב[[תחנת הרכבת מסעודיה]], ביולי 1974. תמיר סבר שעיקרון עליונות החוק והסדר קודם לכל שיקול אחר{{הערה|{{מעריב||"יסוד עליונות החוק והסדר קודם להתנחלות באזור שכם"|1974/07/28|00303}}}}.
 
ב־[[31 בדצמבר]] [[1979]] פרש מהליכוד והצטרף לתנועה לשינוי וליזמה ([[מפלגת שינוי|שינוי]]), מטעמה כיהן כחבר [[הכנסת התשיעית]], עד שפרש ב־[[11 במאי]] לסיעת יחיד. לטענתו, לא התמודד פעם נוספת כיוון שהתנגד ל[[התנחלויות]]{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור, צבי זינגר|"המפלגה הליברלית חוסלה למעשה, הכל מתפורר ואין עוד הנהגה"|1979/12/18|00404}}}}{{הערה|{{דבר|אריה כנרתי|יוסף תמיר - "הכבשה השחורה" של הליברלים|1979/09/02|00806}}}}.
שורה 45:
תמיר היה מיוזמי חוק [[נציב תלונות הציבור]], חוק [[נציב קבילות החיילים]], מבקר העיריות, חוק הניקיון, חוק שיפוץ בתים, שיקום מחצבות נטושות, נציג ציבור במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, [[הריסת מבנים|הריסה]] מנהלית של בנייה בלתי חוקית וחוקים סביבתיים נוספים.
 
התגורר ב[[תל אביב]].
 
בשנת 2009 הלך לעולמו, בן 94 היה במותו. הוא הובא לקבורה ב[[הר המנוחות]] בירושלים.{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|מת ח"כ לשעבר יוסף תמיר, מחלוצי איכות הסביבה בארץ|1.1275377|11 באוגוסט 2009}}}}.
 
==פועלו בתחום איכות הסביבה==
תמיר כונה "מר סביבה הישראלי" בזכות פועלו למען [[איכות הסביבה]]. כחבר הכנסת, עמד בראש ועדת המשנה לאיכות הסביבה ובראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. ב־[[1968]] יזם את הקמתה של [[המועצה לישראל יפה]] הפועלת למניעת מפגעים סביבתיים, הוכר כיקיר המועצה, ואף זכה [[טקס הדלקת המשואות|להשיא משואה]] בערב [[יום העצמאות]] בשל פועלו למען הסביבה.
 
ב־[[1970]] ייסד את הוועד העל־סיעתי ל[[אקולוגיה]]. בשנת [[1972]] ייצג את הכנסת בוועדת [[האו"ם]] הראשונה על סביבת האדם שהתקיימה ב[[סטוקהולם]], ובשנת [[1975]] הקים את ארגון הגג של שוחרי איכות החיים והסביבה, "[[חיים וסביבה]]", בראשו עמד. באותה שנה גם יזם והשתתף בועידהבוועידה להצלת ים התיכון מכליה אקולוגית, שנערכה במונקו{{הערה|{{מעריב||הערבים הצטרפו למאמצי ח"כ יוסף תמיר להצלת ים התיכון מכליה אקולוגית|1975/11/06|02504}}}}. ופעל נגד הפעלת [[תחנת הכח של חדרה]] בפחם מזהם{{הערה|{{מעריב||"זיהום סביבתי ייגרם ע"י שימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה"|1975/04/27|00411}}}}.
 
ב-[[1977] זכה ב"פרס צימרמן לאיכות הסביבה"{{הערה|{{דבר||פרס איכות הסביבה לח"כ יוסף תמיר|1977/05/26|00405}}}}. וב-[[1979]] זכה באות "יקיר ארץ ישראל היפה" מטעם [[המועצה לישראל יפה]]{{הערה|{{דבר||יוסף תמיר ודבורה גד - "יקירי ארץ־ישראל היפה"|1979/04/27|00301}}}}.
 
ב־[[1991]] יזם את הקמת פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה ושימש כנשיאו. נמנה עם מייסדי הביטאון "ירוק כחול לבן", ושימש חבר במוסדות בינלאומים הפועלים למען איכות הסביבה. בשנת [[1983]] זכה ב[[פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים]]. ב־[[2008]] נמנה עם הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם [[המשרד להגנת הסביבה]].{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|אות מפעל חיים ל-12 "אבירי הסביבה"|1.1554284|4 באוגוסט 2008}}.}}.
 
לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] תמך בהקמת [[התנועה הירוקה]] והוצב במקום ה־119 האחרון והסמלי ברשימת "התנועה הירוקה־מימד" לכנסת.{{הערה|אייל דץ, [http://news.walla.co.il/?w=//1388427 הירוקה החדשה], [[וואלה!]] חדשות, 30 בנובמבר 2008.}}.
 
בשנת 2008 נעשה סרט קצר אודותיו. הסרט "זעקי ארץ אהובה", (בבימויו של [[יגאל לרנר]]), מגולל את סיפורו של יוסף תמיר, שכבר בשנות החמישים והשישים התריע על הנזק שגורם הפיתוח הבלתי-מרוסן לסביבה בישראל ולבריאות התושבים.{{הערה|[http://hasviva.co.il/?p=2541 הקרנת בכורה "זעקי ארץ אהובה"] באתר "הסביבה", 24 בנובמבר 2008}}.
 
במרץ 2014 הוחלט לקרוא על שמו את בית הספר הירוק שבשכונת "מרום ראשון" החדשה שבראשון לציון.{{הערה|[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/1/51/21/11-XHrU2zct0X.png בית הספר "תמיר"]}}. ביולי 2014 נקראה על שמו רחבה בצפון תל אביב.
 
==כתביו==
שורה 70:
* '''מאחורי הקלעים: איגרות אישיות מהכנסת''', תל אביב: יחדיו, תשנ"א-1991.
* "ענני המחר" (1996)
* '''דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית''',‫ תל אביב: המכון למחקרי משפט וכלכלה, תשס"ב-2002.
* '''האויב הפנימי''': 50 שנות מאבק של "מר סביבה" במידבור האקולוגי והחברתי, בשחיתות המימסדית, בפשיעה ובאלימות הגואה, בתקשורת האלקטרונית המתירנית ובממשלות ישראל שהתעלמו מהחלטות הכנסת, תל אביב: [חמו"ל] (חיים וסביבה - ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה), 2006.‬
 
בעריכתו:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_תמיר"