הבדלים בין גרסאות בדף "מדיניות לשונית בישראל"

מ
ויקיזציה
(בקשת הבהרה)
מ (ויקיזציה)
'''המדיניות הלשונית של מדינת ישראל''' אינה מוגדרת בחוק יחיד והיא מורכבת יחסית{{הבהרה|יחסית למה - למדיניות בתחומים אחרים בישראל או למדיניות לשונית במדינות אחרות?)}}. במשך שנים רבות היא התבססה על הנחיות מנדטוריות ביחס לשפות [[אנגלית]], [[עברית]] ו[[ערבית]]. בשנת [[2018]] נחקק [[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]], שקבע: "עברית היא שפת המדינה", וכן "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה".
 
[[ישראל]] היא מדינת [[הגירה]] הקולטת [[עלייה]], ולפיכך מספר ה[[שפה טבעית|שפות המדוברות]] בה גדול, הן מבחינת מספרן המוחלט, והן מבחינת היחס בין מספרן למספר התושבים בה. על-פי אתר האינטרנט "אתנולוג" (מהדורה 15), נמנו בישראל 37 שפות ו[[דיאלקט]]ים נפוצים, כולל [[שפת סימנים|שפות סימנים]]{{הערה|[https://www.ethnologue.com/country/IL/languages Ethnologue.com - Israel] המקור מונה 37 שפות וניבים, אך אינו מחשיב את ה[[צרפתית]] המדוברת בפי עולים רבים}}. רוב השפות האלה מדוברות בקהילות קטנות של [[עולה חדש|עולים]].