מדיניות לשונית בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 9:
#[[עברית]] - כשישה וחצי מיליון דוברים. כ-49 אחוז מהאוכלוסייה דוברים עברית כ[[שפת אם]]{{הערה|ראו: "[http://www.tau.ac.il/humanities/semitic/maamad.html מאגר העברית המדוברת בישראל]" בפסקה "מהות המאגר"}}, היא [[שפה רשמית|השפה הרשמית]] במדינת ישראל והשפה הנפוצה ביותר. העברית מדוברת בניב של [[עברית ישראלית]]. רוב מערכת החינוך הישראלית מלמדת בעברית. ישנה מערכת [[אולפן עברית|אולפנים ללימוד עברית]] למבוגרים, שנועדה בעיקר לעולים חדשים.
#[[ערבית]] - כמיליון ו-400 אלף דוברים, המהווים כ-18 אחוז מן האוכלוסייה, וכמעט כולם דוברים בה כשפת אם. עד שנת 2018 הוכרה כשפה רשמית שנייה בישראל. בשנת 2018 נקבעה הערבית ב[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]] כבעלת מעמד מיוחד, כשהעברית היא השפה הרשמית. קיימים שלושה [[ניב (סיווג שפה)|ניב]]ים עיקריים: [[ערבית פלסטינית|פלסטיני]] ו[[ערבית בדואית|בדואי]], ו[[דיגלוסיה#ארצות ערב|שפה ספרותית]] המשמשת בכלי התקשורת. ישנם גם [[ערבית יהודית|ניבים יהודיים]] שהביאו עימם יהודים שעלו מארצות ערב, שלהם כמעט חצי מיליון דוברים אך השימוש בהם מתמעט. בנוסף, [[דרוזים בישראל|דרוזים ישראלים]] דוברים בניב המכונה [[ערבית דרוזית]]. ישנה מערכת חינוך ממלכתית בשפה הערבית, ואף ערוצי שידור ממלכתיים וציבוריים המשדרים בערבית.
#[[רוסית]] - כמיליון דוברים., כמעט כולםהמהווים וככ-15 אחוז מןמהאוכלוסייה. האוכלוסייהכמעט כולם דוברים רוסיתבה כשפת אם. רובם הגיעו לישראל במסגרת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים]], וחלקם במסגרת [[העלייה מברית המועצות בשנות השבעים]], אולם. יהודים דוברי רוסית הגיעו לישראל עוד מראשית ה[[עלייה|עליות הציוניות]], החל מסוף [[המאה ה-19]]. ישנם אף עולים מ[[ארצות הברית]] שמוצאם ברוסיה שדוברים שפה זו. מאז שנות ה-90 מתפרסמות חלק מההודעות הרשמיות ברוסית (בעיקר אזהרות או מידע לעולים חדשים), ויש ערוצים ממלכתיים וציבוריים המשדרים ברוסית.
#[[אנגלית]] - השפה הראשית לצורך קשרי חוץ (סחר חוץ, [[דיפלומטיה]] וכדומה). נלמדת כמקצוע חובה ב[[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך הממלכתית]], בעיקר בגרסה ה[[אנגלית אמריקנית|אמריקנית]].{{מקור}} כמו כן נעשה בה שימוש רב ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]]. רוב תושבי ישראל מדברים בה במידה מסוימת כשפה שנייה או שלישית. כ-100 אלף דוברים ילידיים בישראל, רובם יוצאי הקהילות היהודיות של [[ארצות הברית]], [[הממלכה המאוחדת]], [[קנדה]], [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]], [[אירלנד]] ו[[דרום אפריקה]]. האנגלית הייתה שפה רשמית בתקופת [[המנדט הבריטי]], ולכאורה מעמד זה נשמר{{הערה|שם=כהן|שופט בית המשפט העליון לשעבר, חיים כהן, בספרו "המשפט", עמ' 564, שנת תשנ"ב}} גם במדינת ישראל (להלכה, לפחות באשר אל זכויות{{הערה|שם=זכויות|כגון הזכות המרשָׁה לעתור לבית המשפט בשפה זו}} השימוש בה, להוציא את חובות{{הערה|שם=חובות|כגון החובה הדורשת מהרשויות לדאוג, שכל פרסום רשמי מטעמן (למשל של תוכניות מתאר) - יהיה בכל אחת מהשפות הרשמיות}} השימוש בה - אשר בוטלו בחוק ונותרו רק במספר מצומצם של מקרים), אולם בפועל הרשויות אינן משתמשות בה אלא לקשרי חוץ, והיא נתפסת כשפה זרה. שלטי רחובות וכבישים, הכוונה, אזהרות ותוויות על-גבי מזון ותרופות נכתבים בדרך-כלל גם באנגלית, בנוסף לעברית וערבית.
#[[רומנית]] - כ-200 אלף דוברים, כמעט כולם דוברים ילידיים, רובם עולים מ[[רומניה]] וצאצאיהם.