חוכמת ההמונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.186.255.46 (שיחה) לעריכה האחרונה של Shaishyy
Avner-Y (שיחה | תרומות)
מ ←‏חוכמת ההמונים ברשת: הוספת האות ה'.
שורה 36:
[[מייקל נילסן]], בעברו [[פיזיקאי]] [[תורת הקוונטים|קוונטי]], גייס את תופעת חוכמת ההמונים ויצר את ה[[מחקר מדעי אזרחי|מחקר המדעי האזרחי]]. המטרה היא לפתח כלים, שיאפשרו לאנשים לשתף את הידע וה[[רעיון|רעיונות]] שלהם, על מנת לפתח את ה[[מדע]] מהר יותר משיעשו זאת המומחים לבדם. פלטפורמת הו[[וב 2.0]] היא זאת שמאפשרת להמונים מכל קצוות ה[[כדור הארץ|עולם]] להביע את דעתם בתחום מסוים, ועל ידי כך לקדם את המדע.{{הערה|{{כלכליסט||האם הגולשים הם עתיד המדע?|3551263|10 בנובמבר 2011}}}} נילסן מציג את הרעיון באמצעות סיפורו של ה[[מתמטיקאי]] [[טים גאוורס]], שהשתמש ב[[בלוג]] שלו כדי להעלות [[בעיה מתמטית|בעיות מתמטיות]] קשות במיוחד והזמין אנשים לנסות ולפתור אותן. תוך 37 [[יום|ימים]] בלבד הבעיות נפתרו במלואן, והשיטה הוכחה כיעילה.{{הערה|{{יוטיוב|DnWocYKqvhw|שם=Open science: Michael Nielsen at TEDxWaterloo}}; המדע האזרחי, הרצאה ב-[[ועידת TED|TED]]}}
 
גם חוקרי ה[[חלבון|חלבונים]], [[פרופסור]] דייוויד בייקר ופרופסור זורן פופוביץ', גייסו את ההמונים לטובת המדע, כאשר פיתחו את משחקהמשחק המכונה "Foldit" (קפל אותו). הם הפיצו את המשחק ב[[אינטרנט|רשת]], כשהם מעודדים את המשתתפים לשחק בו בחינם, ולהתחרות זה בזה ב"קיפול" חלבונים. המשחק עזר לפענח את מבנהו של חלבון מורכב במיוחד, הישג שעשוי להוביל לפיתוח [[תרופה|תרופות]] במלחמה כנגד [[מגפה|מגפת]] ה[[איידס]]. מבנהו של חלבון זה היה בגדר תעלומה עבור החוקרים בתחום במשך יותר מ[[עשור|עשר שנים]], אך ה[[גיימר]]ים הצליחו לפתור אותה תוך שלושה [[שבוע|שבועות]] בלבד. זו היא דוגמה נוספת לדרך בה יכולים אנשים מן השורה לתרום את [[חישוביות|כוח החישוב]] של [[מוח|מוחותיהם]] לטובת המדע.{{הערה|{{הידען|ד"ר רועי צזנה|כשהגיימרים ניצחו את המדענים… במדע|foldit-success-0110113|1 באוקטובר 2011}}}}
 
=== ניחוש משקל שור - אנגליה{{הערה|שם=LTR-Galton|{{cite journal |title=Vox Populi |author=Francis Galton |journal=[[Nature]] |date=March 1907|volume=36 |issue=3 |}}}} ===