יואל ברשד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה, עריכה
מ ויקיזציה
שורה 4:
נולד בצפת לשמואל דיין. משפחתו עלתה בראשית [[המאה ה-19]] ב"[[עליית החסידים]]" והתיישבה בצפת וב[[טבריה]]. סבו היה שמואל הדיין מטבריה המופיע גם ב[[מפקדי מונטיפיורי]] משנת 1849. יש הגורסים כי שם המשפחה ניתן על שם [[ברשד]], עיר ידועה ב[[פודוליה]].
 
בשנת [[1904]] ייסד יחד עם צבי ברזל את ה[[בנק]] הראשון ב[[צפת]]בצפת, "בנק ברשד ברזל". ב-[[1909]] מכר את חלקו בבנק ל[[אליה קלינגר]].
בשנת 1909 היה מיוזמי הקמת אגודת [[אחדות היהודים העות'מאנים בצפת]] שהוקמה במטרה לשפר את תנאי חייהם של היהודים בעיר, ונבחר על ידי תשבי העיר לאחד הנציגים.{{הערה|שם=החבצלת|החבצלת 26 בפברואר 1909}}
 
בשנת [[1910]], נפתח בצפת סניף של [[בנק אנגלו פלשתינה]]. יואל ברש"ד נענה לבקשתו של [[זלמן דוד ליבונטין]], מנהל הבנק, לשמש כגזבר וסגן-מנהל. עבודתו בבנק נמשכה עד המחצית השנייה של שנות ה-20. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] סבלה [[צפת]] מ[[רעב המוני|רעב]] וממחלות ולבנק אפ"ק היה תפקיד משמעותי בסיוע לתושבים.
 
בערך בשנת [[1908|1911]] עזב את הרובע היהודי העתיק והיה היהודי הראשון שבנה את ביתו מחוץ לגבולותיו. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר משכנו של סניף "[[בנק אנגלו פלשתינה]]" מהרובע העתיק לבית זה.
 
יואל ברש"ד ושותפו עמנואל פרידמן יחד עם בן ציון ברוכשטיין היו הקבלנים שהשתתפו בבניית [[בית החולים רוטשילד (צפת)|בית החולים רוטשילד]] – בית החולים היהודי המודרני הראשון בצפת. הבניין המודרני והמפואר נחנך בשנת [[1912]] (כיום משמש את [[המכללה האקדמית צפת]], ברחוב ירושלים).
שורה 17:
הוא אהד את [[התנועה הציונית]] ולא פעם התנגש על רקע זה עם ראשי העדות החרדיות בצפת. שלח את ילדיו ללמוד בבית ספר כי"ח, בקולג' הסקוטי ומאוחר יותר בגימנסיה "הרצליה" עודד את ילדיו לרכוש השכלה כללית ורחבה וידיעת שפות, דבר שלא היה מקובל בעירו בראשית [[המאה ה-20]].
 
היה חבר המג'ליס (עירייה) בצפת, בעל השפעה רבה על אנשי צפת הסביבה וזכה לאמונם, נהג לפתור סכסוכים בין איכרי הסביבה ובין נציגי הממשל. ושנים רבות היה חבר ועד העיר ליהודי צפת, ופעיל ב"[[בני ברית]]".
 
ב[[מאורעות תרפ"ט]] מצאו מקלט בביתו יהודים שהצליחו להמלט מפני הפורעים. על ההסתה של הערבים שהגיעו מחוץ לעיר, והאירועים שהתרחשו בצפת העיד בפני ועדת החקירה שהוקמה על ידי הבריטים לאחר האירועים.
 
נישאנשא לציפורהאת ציפורה דוקטרוביץ הלוי, בתו של [[נפתלי חנהל'ס דוקטרוביץ|נפתלי חנהל'ס]] מצאצאי [[הבעש"ט]].{{הערה|{{תדהר|1|125|נפתלי חנה'לס (דוקטורוביץ)}}.}} לזוג נולדו 8 ילדים. אשתו ציפורה נפטרה בגיל 42, בשנת 1917, אשתו השנייה, טאובה, גידלה את ילדיו הצעירים.
 
בתו הבכורה: חנה פרל,{{הערה|{{תדהר|13|4343|חנה פרל}}.}} אשת [[זאב מתתיהו פרל]],{{הערה|{{תדהר|1|364|זאב פרל}}.}}מנחם, נחמה, מרים, משה, שאול, יצחק, ושמואל שנפטר בילדותו.