מוטי בניאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחוק המקרקעין
מ הוספת קישור לועדות הכנסת
שורה 14:
בשנת 2005 ניסח בניאן עבור לשכת עורכי הדין את עמדתה ביחס להצעת "הקודקס האזרחי" שהוכן על ידי משרד המשפטים. פרק הנכסים שבקודקס חופף ואמור להחליף את (בין היתר) דיני מקרקעין ודיני [[מיטלטלין]], תוך השוואה בין הדין הקיים והצרכים שנוצרו במהלך השנים והדורשים שינויי חקיקה הכין את עמדת הלשכה בנוגע לפרק האמור. כמו כן ניסח הערות שאמורות לתת מענה לשינויים במציאות בכל הקשור לנדל"ן כגון ניצול זכויות בניה ופירוק שיתוף במקרקעין ועוד היבטים שמחוקק [[חוק המקרקעין]] בשנת 1970 לא היה יכול לצפות.
 
בשנת 2011 בניאן מונה כיו"ר משותף של פורום המקרקעין וקניין ושימש כנציג לשכת עורכי הדין בדיונים בוועדותבו[[ועדות הכנסת]] על הצעות חוק בתחום זה.
 
בשנת 2015 יצא ספרו של בניאן "דיני מקרקעין, תכנון ובניה לאור מקורות הדין העברי". הספר, שהוא ראשון מסוגו סוקר את יסודות דיני המקרקעין ותכנון ובניה כפי שהשתקפו במקורות הדין העברי החל מהתורה, נביאים וכתובים, דרך ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] ועד [[הרמב"ם]] ו[[שולחן ערוך]]. הספר סוקר את מרבית התחומים המעשיים של דיני המקרקעין ותכנון ובניה שאדם מן השורה נתקל בהם וזאת תוך התייחסות למקורות הדין הנהוג במזרח הקדום. הספר מציג את החשיבה של התנ"ך בענייני מקרקעין ככלי לריסון פערים חברתיים תוך המעטת כוחו של השליט. האפילוג בספר זה מציג תיזה שלפיה המורשת המשפטית של עם ישראל מהווה תעודת זהות של העם. מורשת זו מבעבעת מהמציאות והאגדה כאחד ללא קשר אם המאורעות בתנ"ך אמתיים הם או לאו. לדעת בניאן המומחים ב[[ביקורת המקרא]], החמיצו היבט חשוב במסורת ישראל והוא המורשת המשפטית תוך התעלמות מהפרדיגמה המשפטית. הם הסתפקו בהיבטים כגון [[היסטוריה]], [[ארכאולוגיה]] ו[[ספרות]], בשעה שהתייחסות להיבט המשפטי של התנ"ך ומורשת ישראל יכולה לתת זווית ראייה שונה ומרעננת לעולם התנ"ך.