היסטוריה של ירושלים – הבדלי גרסאות

חפירות ארכאולוגיות העלו ממצאים המעידים על פעילות אנושית מ[[תקופת האבן]]. הממצאים כוללים בעיקר כלי עבודה ושרידי מזון המעידים כי בירושלים וסביבתה התהלכו קבוצות של [[ציידים-לקטים]].{{הערה|1=Edward Lipiński. Itineraria Phoenicia. Peeters Publishers, 2004/ page 493|שמאל=כן}} ההתיישבות האנושית על השלוחה הידועה כ[[עיר דוד]] החלה - ככל הידוע - ב[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]]. היישוב החל [[עיור#עיור בעת העתיקה|לקרום עור וגידים]] כ[[עיר]] במהלך [[תקופת הברונזה]] ולשיא התפתחותו הגיע ב[[ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה#תקופת הברונזה התיכונה|תקופת הברונזה התיכונה]]. העיר, שנבנתה על ידי אחד העמים ה[[כנענים]] וכללה בתחומה את פסגת עיר דוד, הוקפה בביצורים מאסיביים .{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=25&subj_id=240&id=1597&module_id=#as|כותרת=נחשף בעיר דוד ביצור עצום, בן כ-3,700 שנה|תאריך_וידוא=2020-03-13|אתר=www.antiquities.org.il}}}} כמו כן נבנה בעיר מפעל מים חצוב באבן על מנת לאפשר לה אספקת מים גם בעיתות מצור.{{הערה|1=ר' רייך וא' שוקרון, חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד, '''קדמוניות ''', 122 (תשס"ב). עמ' 78–88. }} למרות קיומם של מקורות כתובים אין הסכמה בין החוקרים באשר להשפעה המדינית-פוליטית באזור: [[תאוריה]] אחת קובעת כי העובדה שאין במקורות כל איזכור למקומות יישוב מהתקופה מעידה על דומיננטיות של ירושלים באזור יהודה ובערים המבוצרות ([[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ו[[דביר (עיר עתיקה)|דביר]], ששרידיהן נחשפו בחפירות, ושהיו ערים כפופות לשליטה והשפעה ירושלמית). .{{הערה|1=Finkelstein, Israel. The sociopolitical organization of central hill country in the second millenium B.C.E. Biblical Archaeology Today, 1990, Pre-Congress Symposium, Supplement (1993) 110-131|שמאל=כן}} תאוריה אחרת עולה ממחקרו של פרופסור [[נדב נאמן]] ,{{הערה|1=נ. נאמן, ההיסטוריה של ארץ כנען באלף השני לפסה"נ, בתוך: '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''' (כרך ראשון), עורך: יעקב שביט, ירושלים: כתר 1981}} על פיה שטח השפעתה של ירושלים היה מצומצם והוגבל על ידי בית אל ודביר, שהיו בעצמן ערי ממלכה עצמאיות.