קנארד – הבדלי גרסאות

נוספו 100 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
== היסטוריה ==
[[קובץ:Santos - Nov12 1906 xcerpt.JPG|ממוזער|מטוס סנטוס-דיומונט 14-bis שכונה Canard, שנת 1906.]]
[[האחים רייט]] החלו להתנסות בדגמים בעלי משטח ייצוב קדמי עוד בשנת [[1900]] והם התייחסו בחשדנות להתקנת משטחי ייצוב גובה מאחורי הכנפיים (יחסית לכיוון טיסה) בשל מותו של [[אוטו ליליינטל]] שנהרג בעוד הוא טס בדאוןב[[דאון]] בעל משטח ייצוב אחורי. הם שיערו שהגה הגובה יטה להוציא את כלי הטיס מיציבות אבל היו משוכנעים שהוא מהווה משטח שליטה טוב יותר. כמו כן, הם היו בטוחים שלא יהיה ניתן לשלב יכולות ייצוב ושליטה במשטח בודד ולכן בחרו להקדיש אותו לשליטה.
 
רבים מחלוצי התעופה בזמנו האמינו בדומה לאחים רייט שמשטחי ההיגוי אמורים להיות בקדמת כלי הטיס רבות בשל כך שהם השתמשו בעיצוב של [[מדחף|פרופלור]] מדחף — מדחף המותקן באחורי המטוס ודוחף את המטוס, בניגוד למטוסים המאוחרים יותר שכללו פרופלור מסחב המותקן בקדמת כלי הטיס ומושך אותו.
=== התחייה ===
[[קובץ:Gripen - RIAT 2009 (3793317200).jpg|ממוזער|ה[[JAS-39 גריפן|ג'אס גריפן]] בטיסה, מציג את משטחי הקנארד המוצמדים שלו.]]
עם התפתחות ההנעה הסילוניתה[[מנוע סילון|סילונית]] והתפשטות השימוש בכנפי דלתא ללא זנב — כנף דלתא הנמשכת לאורך מרבית הגוף ועד לזנב ללא משטחי הגהמייצב והגה גובה, עלה כי כנף זאת התקשתה לתפקד במהירויות נמוכות וכן המטוס נוטה להפוך ליציבליציבה מדי ב[[מהירות על-קולית|מהירויות על-קוליות]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] המאוחרות חברת [[נורת' אמריקן אוויאיישן|נורת' אמריקן אוויאשן]] כללה משטח קנארד במטוס ה-[[נורת' אמריקן XB-70 ולקירי|XB-70 ולקירי]], יריבו ה[[ברית המועצות|סובייטי]] ה[[סוחוי T4|סוחוי T2]] כלל משטח קנארד גם כן, אבל בעיות שליטה ויציבות שנבעו ממשטח זה בתצורתו הקבועה במטוסים קטנים יותר מנעו שימוש נרחב בו. בשנת [[1963]] חברת [[סאאב AB|סאאב]] הגישה פטנט למשטחי קנארד המותקנת בצמוד לכנף ומעט מעליה שמאז כונתה קנארד מוצמד. בדגמים מתקדמים של מטוסי ה[[מיראז' 3|מיראז' III]] ו-[[מירז' 4|IV]] וכן במטוסים שפותחו על בסיסם, כגון [[כפיר (מטוס)|התע"א כפיר]] וה[[אטלס צ'יטה]] כללו משטחי קנארד מוצמדים קבועים.
 
משטחי קנארד עדיין כללו תכונות בעייתיות במהלך הזדקרות שכן המשטח נטה להזדקר באופן שונה מהכנף, בשביל לפצות על זה החלו לשלב משטחי קנארד נעים הנשלטים על ידי [[מערכת בקרת טיסה|מערכות בקרת טיסה]] [[דיגיטלי/אנלוגי|דיגיטליות]]. מטוסים כגון ה[[דאסו ראפאל|דאסו רפאל]] וה[[סאאב גריפן]] היו הראשונים לכלול משטחים אלו בשנים [[1986]] ו-[[1988]] בהתאמה.
== מאפיינים ==
[[קובץ:North American XB-70 above runway ECN-792.jpg|ממוזער|מטוס XB-70 ולקירי, חלק ממשטחי האלוון שלו שימשו כמדפים היו יורדים ומוסיפים עילוי בנחיתה, ושפת הזרימה של הקנארד יורדת בשביל לאזן את הנטייה של המטוס להוריד אף.]]
משטח קנארד מסוגל לסייע במספר תחומים כגון [[כוח עילוי|עילוי]], [[יציבות כלי טיס|יציבות]], זרימת אוויר, ואפילו [[קיזוז (תעופה)|קיזוז]]. עם כל זאת, חשוב לציין שמשטח קנארד הוא אינו כנף קדמית תפקידו הוא להוסיף מעט עילוי, אבל בעיקר לשפר ביצועים.
 
משטחי קנארד מסוגלים להוסיף מעט עילוי בקדמת כלי הטיס ובכך להזיז את מרכז העילוי מעט קדימה (יחסית למרכז המסה) ועל ידי כך לתרום למטוסים שנוטים להיות יציבים מדי - כלומר דורשים הטיה גדולה מאוד של משטחי ההיגוי בשביל להגיב ולבצע תמרונים. כמו כן משטח קנארד מייצר מערבולות שניתן לנצלן בשביל לדרבן ולייצב זרימת אוויר מעל הכנף, זה דורש התקנת המשטח בצמוד לכנף ומעט מעליה מה שמכונה קנארד מוצמד.
במהלך נחיתה מטוס בעלת כנף דלתא ללא זנב לרוב לא משתמש במשטחי [[מדף (תעופה)|מדף]] שכן אלה יטו להוריד את אף המטוס בצורה חדה, משטח קנארד נע מסוגל "לקזז" נטייה זאת על ידי הוספת עילוי שיאזן את פעולת המדף.
 
חלק מהסיכונים הנובעים ממשטח קנארד הוא שהמשטח חייב להתנהג בצורה עקבית ואחידה עם הכנף של המטוס. עםאם לדוגמה כנף המטוס מזדקרת אבל הקנארד לא מזדקר, המטוס מסוגל להרים את אפו ולהחמיר את ההזדקרות ולהקשות על היחלצות. בשביל לייצר התנהגות עקבית כזאת ניתן לכוון את משטח הקנארד. לעיתים זה מתבצע על ידי משטח היגוי בשפת הזרימה של המשטח או על ידי הנעת כל הקנארד, אם כי זה דורש מערכת בקרה מורכבת. אבל עם בקרה מתאימה המשטח יכול לשלוט בצורה דינמית על מרכז העילוי ועל ידי זה לסייע ביכולת התמרון במטוסי קרב.
 
== ראו גם ==