טקיטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Freiherr (שיחה | תרומות)
שורה 20:
קידומו החברתי בא לו מידי הקיסרים הפלאביים.{{הערה|[http://www.sacred-texts.com/cla/tac/h01000.htm טקיטוס, '''היסטוריות''', ספר 1, פרק 1].}} תחת [[טיטוס]] הוא נכנס לחיים הציבוריים כ[[קוואסטור]], בשנת 81 או 82. הוא התקדם בתפקידים הפוליטיים בהתמדה, כשבשנת 88 נעשה [[פראטור]] במקביל להיותו אחד מ-15 חברים בחבר הכוהנים ששמרו את [[ספרי הסיבילות|ספרי הסיבּילות]], פיקחו על הפולחנים הזרים והיו אחראים על [[משחקי המאה]]. הוא התפרסם בכשרונו כמשפטן וכאורטור; כשרונו בנאומים ציבוריים אירוני לנוכח שמו – טקיטוס ("השקט").
 
בקיץ 89 עזב את רומא ועד שנת 93 ייתכן ושירת ב[[פרובינקיה רומית|פרובינקיות]], כמפקד [[לגיון]] או במשרה אזרחית. הוא שרד (עם נכסיו) את שלטוןבשלטון הפחד של דומיטיאנוס, אך תקופה זו הותירה אותו עייף, מריר ואולי אף מתבייש בשותפות שלו לפשע, מה שהביא אותו לשנאת הרודנות שכה בולטת בכתביו. ממקום מושבו ב[[הסנאט הרומי|סנאט הרומי]] הוא נעשה ל[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] בשנת 97 בזמן קיסרותו של [[נרווה]], כשהוא הראשון במשפחתו להגיע למעמד זה. בתקופה זו הגיע לשיא פרסומו כאורטור, בעת שנאם ב[[הלוויה|הלווייתו]] של ה[[חייל]] הוותיק, הקונסול וורגיניוס רופוס.
 
בשנה שלאחר מכן, כתב ופרסם את ה"אגריקולה" וה"גרמניה", המסמנים את תחילתה של הקריירה הספרותית שלו שהעסיקה אותו עד למותו. לאחר מכן נעלם מהסצנה הציבורית, אבל שב אליה בתקופת קיסרותו של [[טראיאנוס]]. בשנת 100, הוא וחברו [[פליניוס הצעיר]] תבעו את מאריוס פריסקוס ([[פרומגיסטראט|פרוקונסול]] של [[אפריקה]]) על [[שחיתות פוליטית |שחיתות]]. פריסקוס נמצא אשם והוגלה; פליניוס כתב כמה ימים לאחר מכן, כי טקיטוס דיבר "עם כל ההוד שמאפיינים את סגנון האורטוריה שלו". מתוך אחד ממכתבי פליניוס, בין השנים 105-103, מתברר כי לטקיטוס גם היו תלמידים.