בית משותף – הבדלי גרסאות

נוספו 126 בתים ,  לפני שנתיים
מ
תכל'ס
(נראה שמדובר בקישור לאתר של חברה פרטית. לא אנציקלופדי)
מ (תכל'ס)
[[קובץ:Aberdeen viewed from Ap Lei Chau.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מגדלי דירות ב[[הונג קונג]]]]
[[קובץ:Lisbon (Lisboa) Luca Galuzzi 2006.jpg|ממוזער|250px|דיירת תולה [[כביסה]] בבניין משותף]]
'''בית משותף''' הוא בניין שבו דירות אחדות, שלכל אחת מהן בעלים משלה, וכן רכוש משותף.
'''בית משותף''' הוא בניין שבו דירות אחדות, שלכל אחת מהן בעלים משלה, וכן רכוש משותף. בסעיף 52 ל[[חוק המקרקעין]] מגדיר המחוקק בדרך של אלימינציה מהו רכוש משותף, דהיינו כל מה שאינו רשום כדירות לרבות: הקרקע עליה עומד הבניין, גגות הבניין, קירותיו החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, מתקני הסקה ומים וכיוצ"ב וכן מתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם. יש לציין שהרשימה מהווה רשימה פתוחה בלבד והעובדה שהמחוקק טרח ומנה כמה מחלקי הרכוש המשותף באופן ספציפי, אינה גורעת מן ההגדרה הכללית "השיורית".
על הרכוש המשותף בבית משותף לא חלים דיני השיתוף הרגילים{{הערה|ס' 56א לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.}}. במקומם יצר המחוקק שורת הסדרים, אשר תכליתם לאפשר רכישת בעלות במקרקעין, ולכוון את התנהגות הדיירים ובעלי הדירות במסגרת תפקודו השוטף של הבית המשותף.
 
==דיני בית משותף בישראל==
[[קובץ:Neve Amirim.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בתים משותפים בשכונת נוה אמירים ב[[הרצליה]]]]
בישראל, בית משותף הוא, על פי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, זה [[בית מגורים|בית]] שיש בו שתי [[דירה|דירות]] או יותר והוא נרשם ב[[פנקס הבתים המשותפים]]. בכל אחת מתשע לשכות המקרקעין המתנהלות ברחבי המדינה מתנהל פנקס רישום בתים משותפים.{{הערה|ס' 141 לחוק המקרקעין}} חשיבות הרישום בפנקס הבתים המשותפים נעוצה בטיבה של הזכות הנתונה בידי הדיירים. בעוד שבבית משותף קיימת חלוקה ליחידות רישום-הדירות, המצויות בבעלותם הנפרדת של הדיירים, הרי שחלוקה כאמור אינה קיימת בבית שאינו רשום כבית משותף.
=== רכוש משותף ===
'''בכל בית משותף''' הואיש בניין[[רכוש]] שבומשותף דירותהמורכב אחדות,מהרכוש שלכלשלא אחתשויך מהןבאופן בעליםבלעדי משלה,לבעליה וכןשל רכושאחת משותףהדירות. בסעיף 52 ל[[חוק המקרקעין]] מגדיר המחוקק בדרך של אלימינציה מהו רכוש משותף, דהיינו כל מה שאינו רשום כדירות לרבות: הקרקע עליה עומד הבניין, גגות הבניין, קירותיו החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, מתקני הסקה ומים וכיוצ"ב וכן מתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם. יש לציין שהרשימה מהווה רשימה פתוחה בלבד והעובדה שהמחוקק טרח ומנה כמה מחלקי הרכוש המשותף באופן ספציפי, אינה גורעת מן ההגדרה הכללית "השיורית".
על הרכוש המשותף בבית משותף לא חלים דיני השיתוף הרגילים{{הערה|ס' 56א לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.}}. במקומם יצר המחוקק שורת הסדרים, אשר תכליתם לאפשר רכישת בעלות במקרקעין, ולכוון את התנהגות הדיירים ובעלי הדירות במסגרת תפקודו השוטף של הבית המשותף.
בכל בית משותף יש [[רכוש]] משותף המורכב מהרכוש שלא שויך באופן בלעדי לבעליה של אחת הדירות. לשם [[ניהול]] הביתהרכוש המשותף, רשאים בעלי הדירות לערוך תקנון ולבחור נציגות בת חבר אחד עד חמישה חברים. נציגות זאת מכונה ב[[ישראל]] בשם '''ועד בית'''. במקומות שונים בעולם יש נציג שכיר לבעלי הדירות שקרוי [[קונסיירז']].
=== רישום בתים משותפים ===
בכל אחת מתשע לשכות המקרקעין המתנהלות ברחבי המדינה מתנהל פנקס רישום בתים משותפים.{{הערה|ס' 141 לחוק המקרקעין}} חשיבות הרישום בפנקס הבתים המשותפים נעוצה בטיבה של הזכות הנתונה בידי הדיירים. בעוד שבבית משותף קיימת חלוקה ליחידות רישום-הדירות, המצויות בבעלותם הנפרדת של הדיירים, הרי שחלוקה כאמור אינה קיימת בבית שאינו רשום כבית משותף.
התנאים לרישום בית משותף: 1. הוגשה בקשה לרישום הבית כבית משותף וצורפו לבקשה - תשריט הבית, תקנון הבית, המלצה למינוי נציגות זמנית לבית המשותף. 2. הבית ראוי להירשם כבית משותף. 3. מתן צו רישום מאת המפקח על רישום המקרקעין.
=== הצמדת רכוש משותף ===
 
בכל בית משותף יש [[רכוש]] משותף המורכב מהרכוש שלא שויך באופן בלעדי לבעליה של אחת הדירות. לשם [[ניהול]] הבית המשותף, רשאים בעלי הדירות לערוך תקנון ולבחור נציגות בת חבר אחד עד חמישה חברים. נציגות זאת מכונה ב[[ישראל]] בשם '''ועד בית'''. במקומות שונים בעולם יש נציג שכיר לבעלי הדירות שקרוי [[קונסיירז']].
בית משותף הוא משטר שיתוף ייחודי במסגרתו מצומצם באופן מקסימלי הנכס המשותף וניתן ביטוי מרבי לעצמאותו של כל אחד מן השותפים-בעלי הדירות. בעלי הדירות זוכים לבעלות עצמאית ונפרדת בדירותיהם ואף רשאים להצמיד חלקים מן השטח המשותף הנותר לדירות, ובאופן זה להחיל אף לגבי החלקים המוצמדים את דין בעלותם הנפרדת.{{הערה|ס' 54 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969}}
הצמדת הרכוש/הוצאת הרכוש מתחום הרכוש המשותף יכולה שתעשה בתחילה על ידי קבלן המקים בית משותף או על ידי כלל בעלי הדירות בבית המשותף. חלקים אשר הוצאו מן הרכוש המשותף בדרך של הצמדה, לא יחשבו עוד "רכוש משותף" וזכות השימוש בהם תופקע מידי כלל בעלי הדירות ותיוחד לבעל ההצמדה.
 
=== תקנון הבית המשותף ===
על פי סעיף 61 בחוק המוזכר לעיל: