בלימה רגנרטיבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
3 |
|||
שורה 1:
[[קובץ:S stock northwood.JPG|ממוזער|רכבות מדגם S7/8 של הרכבת התחתית של לונדון מסוגלות להחזיר עד 20% מצריכת האנרגיה שלהן חזרה לרשת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110605002808/http://www.tfl.gov.uk/assets/downloads/transforming-the-tube-brochure.pdf|הכותב=Transport for London|כותרת=Transforming the Tube|אתר=|תאריך=יולי 2008}}</ref>]]
בלימה רגנרטיבית היא שיטה לאיחזור אנרגיה המאיטה [[אמצעי תחבורה|כליי רכב]] או אובייקט נע על ידי המרת [[אנרגיה קינטית]] לצורה אחרת של [[אנרגיה]], לרוב [[אנרגיה פוטנציאלית חשמלית|חשמלית]], לצורך שימוש חוזר מיידי או מאוחסנת לשימוש עתידי.
שורה 13 ⟵ 14:
לחיצה על דוושת הבלמים מנתקת את זרימת הזרם החשמלי מכיוון ה[[סוללה חשמלית|מצבר]] אל המנוע החשמלי, והמנוע מתחיל לעבוד בכיוון ההפוך, כגנרטור, כלומר הגלגלים מניעים את הרוטור שלו והוא מפיק חשמל שטוען את המצבר או מועבר חזרה לרשת במקרה של רכבת חשמלית. לפי [[חוק לנץ|חוק לֶנץ]], המהווה ביטוי לחוק שימור האנרגיה, הזרם שמתפתח בגנרטור יוצר שדה מגנטי בכיוון הפוך לשדה המגנטי שיצר אותו, ובכך מאט את הרוטור, כלומר בולם את הרכב.
[[קובץ:2nd-Toyota-Prius.jpg|ממוזער|[[טויוטה פריוס]] דור שני. מכונית משפחתית פופולרית העושה שימוש בבלימה רגנרטיבית.]]
שיטה זו היא הנפוצה ביותר במכוניות חשמליות והיברידיות, אך שימוש בבלמים מבוססים חיכוך הכרחיים לצרכי בטיחות, לעצירה מוחלטת ולמניעת דרדור בחנייה. כמו כן, רק הגלגלים המונעים על ידי מנוע חשמלי יכולים להיבלם דרכו, דהיינו במכוניות חשמליות ללא הנעה כפולה רק הגלגלים שמחוברים למנוע משתתפים בתהליך הבלימה הרגנרטיבית.
[[קובץ:Ny pendeltag stockholm.jpg|ממוזער|רכבת פרוורית X60 תוצרת [[אלסטום]], בשירות רשות התחבורה הציבורית של סטוקהולם. הרכבת מצוידת במנוע חשמלי תלת פזי ומוזנת במתח עילי - האנרגיה הנוצרת בעת בלימה עוברת ישירות לרכבת אחרת באותו מקטע.]]
ברכבות חשמליות, האנרגיה המיוצרת במהלך הבלימה מוחזרת על פי רוב לרשת החשמל ורכבות אחרות באותו מקטע יכולות להשתמש באנרגיה זו באופן מיידי. במקרה פרטי נדיר האנרגיה המאוחזרת מבלימה רגנרטיבית כל כך גבוהה עד שהיא יכולה לספק חשמל מעל לצריכת הרכבת עצמה: מכרה הברזל הגדול ביותר בסקנדינביה נמצא בצפון שוודיה, בסמוך לעיר [[קירונה]]. תוצרת המחצב מועברת על ידי רכבת חשמלית לנמל [[נרוויק]] בנורווגיה. פער הגבהים בין הגבול השוודי/נורווגי לנמל, וכן משקלה העצום של הרכבת, גורם לכך שבלימתה הרגנרטיבית מסוגלת לייצר יותר חשמל מצריכת הרכבת במסעה חזרה לגבול השוודי בעודה ריקה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://library.e.abb.com/public/b53e94802c75e541c125789a00290729/Railvolution02-11-Traction-transformer-Kiruna.pdf|הכותב=|כותרת=Kiruna Electric Locomotives|אתר=Railvolution magazine|תאריך=}}</ref> וכן לייצר עודפים המועברים לרשת הכללית ומנוצל על ידי תושבי הסביבה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=P. Næss|שם=Evighetsmaskiner|כתב עת=Fremover|עמ=28|שנת הוצאה=03.08.2007}}</ref>
==== טרמודינמיקה ====
שורה 56 ⟵ 57:
<br />
=== המרה לאנרגיה מכנית ===
[[קובץ:Flybrid Systems Kinetic Energy Recovery System.jpg|ממוזער|מערכת לאחזור אנרגיה קינטית מבוססת גלגל תנופה.]]
בשיטה זו, בעת בלימה, אנרגית התנועה של כלי הרכב או האובייקט הנע מועברת בצורה מכנית ל[[גלגל תנופה]] (Flywheel) לשימוש עתידי בעת האצה. ניתן לשמר את האנרגיה הנוצרת בבלימה כאנרגיה קינטית בגלגל תנופה או להמיר אותה לאנרגיה כימית בסוללת מתח גבוה. המרה שכזו דורשת [[מיישר זרם]] שכן הגנרטור מייצר זרם חילופין ואילו הסוללה יכולה לקבל זרם ישר.
שיטה זו נפוצה לרוב במכוניות מרוץ ובעיקר במכוניות [[פורמולה 1]], שם הוצגה לראשונה בשנת 2006.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.racecar-engineering.com/articles/f1/f1-kers-flybrid/|הכותב=|כותרת=F1 KERS: Flybird|אתר=Racecar engineering|תאריך=2007}}</ref> עם זאת, שימוש בשיטה זו מתרחב גם לשוק הפרטי ואף לתחבורה הציבורית. בלונדון פועלים כ-500 אוטובוסים עם מערכת גלגל תנופה, המראים שיפור של כ-20% בצריכת הדלק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.just-auto.com/news/gkn-in-deal-to-supply-kers-flywheel-tech-on-london-buses_id148538.aspx|הכותב=|כותרת=UK: GKN in deal to supply KERS flywheel tech on London buses|אתר=Just auto|תאריך=יולי 2014}}</ref>
| |||