פליציה לנגר – הבדלי גרסאות

בשנת 1977 שללה ממנה הוועדה לאישור סניגורים בבתי-הדין הצבאיים (הפועלת מכוח {{סחפ|חוק השיפוט הצבאי|סעיף 317}}) את הזכות להופיע כ[[סניגור]]ית ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בתי דין צבאיים]] (שבהם עומדים לדין חיילים), עקב מגעיה עם גורמי אש"ף וגורמים עוינים אחרים. לנגר עתרה ל[[בג"ץ]] נגד החלטה זו, אך עתירתה נדחתה{{הערה|{{דבר||פליציה לנגר פונה לבג"ץ בנושא פסילתה לבתי־דין צבאיים|1977/05/03|00227}}}}{{הערה|בגץ 221/77 פליציה לנגר נגד הוועדה לאישור סניגורים בבתי-הדין הצבאיים, פ"ד לב(1) 182, ניתן ב-22 בנובמבר 1977}}. החלטה זו פגעה גם ביכולתה להופיע ב[[בית משפט צבאי (ישראל)|בתי משפט צבאיים]] (שבהם עומדים לדין בעיקר פלסטינים), וגם עתירה שהגישה בעניין זה נדחתה{{הערה|בגץ 180/77 פליציה לנגר נגד שירות בתי-הסוהר, פ"ד לא(2) 530, ניתן ב-15 באפריל 1977}}, אך [[משרד המשפטים]] הבהיר שהיא רשאית להופיע בפני בתי משפט צבאיים{{הערה|{{דבר||פליציה לנגר יכולה לייצג הצעירה מארה"ב|1977/11/07|00214}}}}.

 

 

ייצגה גם פלסטינים נוספים שנגדם הוצא צו גירוש{{הערה|{{מעריב||5 מחבלים ומסיתי גורשו ביום ו' ללבנון|1975/03/02|01201}};{{ש}}{{מעריב|דליה מזורי|שלושת המגורשים הגישו לבג"ץ 'תצהיר הומניטרי' על תביעותיהם|1980/07/13|01314}}}}, בין השאר את [[ג'יבריל רג'וב]] שעתר נגד גרושו ל[[לבנון]] ב-1988{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר יוסף|עו"ד פליציה לנגר: שלושה מהמגורשים שובתים רעב|1988/01/05|00403}}}}, ופלסטינים שעתרו נגד הכרזת אדמות, שהם טענו לבעלות עליהן, כ[[אדמות מדינה]]{{הערה|{{דבר||16 ערבים מהגדה עתרו לבג"ץ נגד תפיסת אדמותיהם|1981/05/18|00307}}}}.