נמל תעופה – הבדלי גרסאות

===שרותישירותי פרימיום===

כמות הנוסעים שעוברת דרך שדה התעופה עשויה להיות מאוד גדולה. לדוגמה, בנמל התעופה בן-גוריון עברו למעלה מ־22 מיליון נוסעים במהלך 2018. מכיוון שכך, הגישה אל שדה התעופה וממנו היא נושא חשוב ועתיר משאבים. בשדות תעופה גדולים, בדרך כלל, תהיה [[רכבת ישראל|תחנת רכבת]] המאפשרת נסיעה אל השדה וממנו - ליעדים רחוקים יחסית, תחנת [[מונית|מוניות]] המופעלת על ידי רשויות השדה, מגרשי חניה גדולים המהווים חלק משדה התעופה ושרותושירות של קווי אוטובוס. עם כניסת החברות שמספקות "שרותשירות הסעות לפי קריאה", כמו למשל, [[Gett|"גט"]] או "אובר", מתפתח ויכוח על הגישה שכן או לא יתנו להם אל שדה התעופה.

===שרותישירותי כיבוי והצלה===

כדי להשתמש בנתוני אמצעי הנווט השונים, על הטייסים להכיר את אמצעי הנווט, לכוון את התדר המתאים לשדה התעופה המסוים ולהכיר את "תבנית הטיסה" של אותו שדה. נתונים אלו נמצאים בפרסום פורמלי של המדינה שנקרא פרסום מידע תעופתי פנים ארצי.{{הערה|[http://caa.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=584&Itemid=80&lang=he פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) כולל מידע, כללים והוראות לביצוע טיסות אזרחיות במרחב האווירי של מדינת ישראל וכן מידע אודות שרותישירותי התעבורה האווירית האזרחית (פקוח טיסה, בקרה מרחבית, מודיעין טיס וכו'.]}} והוא באחריות [[רשות התעופה האזרחית]]. כדי להבטיח שכל הטייסים של כל המדינות החברות באמנות שיקגו, יוכלו לקרוא את הנתונים, מי שמכתיב את פורמט ההצגה הוא [[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]]. בתוך תא הטייס, תיאור הנתונים האלו מופיע באיורים/ שרטוטים מוגדרים היטב המאוגדים ב"פנקס הנמכות". בשנים האחרונות, הולכות ונכנסות מערכות אלקטרוניות המאפשרות להציג את הנותנים על מסך דיגיטלי [[:en:Electronic flight bag|Electronic flight bag]].