שירות לאומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות |
תיקון קישורים קל |
||
שורה 15:
על פי החוק בישראל, כל מי שקיבל פטור משירות צבאי יכול להתנדב לשירות לאומי. נכון לשנת 2014 בישראל מתנדבים כ-16,500 צעירים בשירות לאומי. אוכלוסיית המתנדבים כוללת נשים וגברים, ביניהם [[יהודים]], [[ערבים]], [[יהדות חרדית|חרדים]], ופטורי גיוס מסיבות שונות, כגון מסיבות רפואיות או דתיות. כמחצית ממתנדבי השירות הלאומי בישראל הן בנות [[דתיים לאומיים|דתיות לאומיות]] ששוחררו מחובת השירות ב[[צה"ל]] מטעמי [[דת]]{{הערה|{{מממ|אחמד חטיב ואילן ביטון|השרות האזרחי-לאומי בישראל|2d4e6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_2d4e6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_7320.pdf בפברואר 2011}}}}, כרבע מהם חילונים, כרבע מהם מגיעים מהחברה הערבית, כ-8 אחוזים שייכים לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות (מתנדבים עם מוגבלות, [[נוער בסיכון]] ונערות במצוקה).
ניהול השירות הלאומי בישראל מבוצע על ידי שמונה עמותות (גופים מוכרים): [[האגודה להתנדבות]], [[בת עמי]], העמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי, [[עמינדב - אגודה תורנית להתנדבות|עמינדב]], ש"ל, [[שלומית (עמותה)|שלומית]], אופק וחיבור חדש. עמותות השירות הלאומי אחראיות על איתור המועמדים, שיבוצם במקומות שירות וליווי המתנדבים במהלך השירות. המדינה מפעילה סמכויות פיקוח ותכנון אסטרטגי מקיף לכל נושא השירות, באמצעות רשות השירות האזרחי-לאומי.
[[קובץ:קבוצת תוכנית שיבולת- עמותת שלומית ביום הכשרה של תוכנית פסיפס- עמותת אלווין ישראל.jpg|ממוזער|201x201 פיקסלים|קבוצת תוכנית שיבולת- [[שלומית (עמותה)|עמותת שלומית]] במסגרת יום הכשרה של תוכנית פסיפס- עמותת אלווין ישראל]]
===חוק שירות לאומי===
שורה 35:
בסוף שנות ה-60, בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], נוצר רצון עז בקרב בנות דתיות לשרת את החברה כמקבילותיהן בציבור החילוני. מספר בנות החלו להתנדב ללא מסגרת מסודרת בתום התיכון, ובעקבות כך הוקמה בשנת 1971 האגודה להתנדבות כגוף המוכר המייסד של השירות הלאומי על ידי [[דב פרומן]] ונציגי ציבור נוספים מן [[ציונות דתית|הציונות הדתית]].
בשנות ה-90 חלו תמורות בחברה הישראלית, ביניהן ירידה באחוזי ה[[גיוס לצה"ל|גיוס לצבא]], ופנייה של בנות שאינן דתיות, ובנים, להתנדבות לשירות הלאומי, ונוצר לחץ ציבורי לפתיחת שורות השירות הלאומי לכלל אזרחי המדינה. כתוצאה מכך, הקימה המדינה מספר ועדות, ביניהן ועדת עברי, שאת מסקנותיה אימצה ממשלת ישראל בסוף 2006, ובמרכזן פתיחת השירות הלאומי לכלל האוכלוסיות הפטורות משירות צבאי, כולל בנות שאינן דתיות, בנים, וערבים. שילוב אוכלוסיות אלו בשירות לאומי מתבצע דרך עמותות שונות ובהן האגודה להתנדבות ([https://sherut-leumi.co.il/slm/ ש.ל.ם]), [[שלומית (עמותה)|שלומית]], בת-עמי ועמותת ש"ל. כתוצאה נקלטו אלפי חילונים במסגרות השירות הלאומי השונות. כמו כן נפתחו מסגרות המשלבות את האוכלוסייה הערבית והדרוזית בשירות הלאומי{{הערה|1={{ynet|ענת שלו|פי 2 ערבים בשירות לאומי: "שיגידו בוגד, אז מה?"|3828137|01.01.10}}}}. החל משנת 2000 ואילך מתקיימת עלייה רצופה וחדה במספר [[בני מיעוטים בישראל|בני המיעוטים]] המשרתים שירות לאומי-אזרחי. בשנת 2010 התחילו את השירות 1,350 בני מיעוטים, בנים ובנות, בהשוואה לכ-100 בשנת 2003.
===רשות השירות הלאומי-אזרחי===
שורה 83:
*מרכזי זהות יהודית{{הערה|[http://www.zehut.co.il/שירות-לאומי למה כדאי לשרת במרכז? {{!}} שירות לאומי {{!}} איגוד המרכזים להעמקת הזהות היהודית]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
עם הזמן התפתח השירות הלאומי וכיום ניתן לשרת בתחומים שונים ומגוונים, החל מעבודה פקידותית ועד עבודה חינוכית וחקלאית. השינוי נובע גם מהפעלת עמותות שונות הפועלות לקידום השירות בקרב כלל האוכלוסייה בארץ, בין היתר "האגודה להתנדבות", בת עמי, [[שלומית (עמותה)|שלומית]] ואחרות.
==הפולמוס סביב השרות הלאומי בישראל==
| |||