דאגלס מקארתור – הבדלי גרסאות

|עיטורים={{דרגה|מדליית הכבוד (ארצות הברית)||+}}{{ש}}{{דרגה|צלב השירות המצוין (ארצות הברית)||+}} <small>(3 פעמים)</small>{{ש}}{{דרגה|מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)||+}} <small>(5 פעמים)</small>{{ש}}{{דרגה|מדליית השירות המצוין של הצי||+}}{{ש}}{{דרגה|כוכב הכסף||+}} <small>(7 פעמים)</small>{{ש}}{{דרגה|כוכב הארד||+}}{{ש}}{{דרגה|לב הארגמן||+}} <small>(פעמיים)</small>{{ש}}{{דרגה|צלב התעופה המצוינת (ארצות הברית)||+}}{{ש}}{{דרגה|מדליית האוויר||+}}{{ש}}{{דרגה|מסדר האמבט||+}} (צלב גדול) ([[בריטניה]]){{ש}}{{דרגה|לגיון הכבוד (צלב גדול)}} [[לגיון הכבוד]] (צלב גדול) ([[צרפת]]){{ש}}{{דרגה|מסדר השמש העולה||+}} דרגה ראשונה, ([[יפן]]).{{ש}}אביר הצלב הגדול של [[מסדר הכתר (בלגיה)|מסדר הכתר]] עם ענף דקל ([[בלגיה]]){{ש}} מפקד, [[לגיון הכבוד (פיליפינים)|לגיון הכבוד]] ([[פיליפיניםהפיליפינים]])

בעת שמקארתור השלים את לימודיו בווסט פוינט פרצה [[מלחמת ארצות הברית–ספרד]]. בשנת [[1898]] קיבל אביו של מקארתור את הפיקוד על הכוחות האמריקנים ב[[הפיליפינים|פיליפינים]], ולאחר מכן מינוי כמושלה הצבאי של הפיליפינים, בתקופת הביניים שבין כיבושם על ידי ארצות הברית ובין קבלת העצמאות של ה[[ארכיפלג]]. למעורבות זו בענייני [[המזרח הרחוק]], ו[[האוקיינוס השקט]] הייתה השפעה על דאגלס מקארתור לשארית ימי חייו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] בדצמבר [[1941]] הושמד [[חיל האוויר האמריקני]] ב[[הפיליפינים|פיליפינים]] בעודו על הקרקע. היפנים פלשו לפיליפינים ומקארתור הסיג את חייליו בפני הכח היפני.{{הערה|{{דבר||נשלחה עזרה גדולה מאמריקה לפיליפינים|1941/12/30|00105}}}} לאחר כמה שבועות של נסיגה, מצא עצמו מקארתור, עם כשמונים אלף מחייליו (חמישה עשר אלף אמריקנים, ושישים וחמישה אלף פיליפינים) מחופר בחצי האי [[באטאן]], ובאי [[קורג'ידור]]. היפנים ניהלו מצור על שני ריכוזי הצבא ויצאו להתקפות חוזרות ונשנות על הנצורים. מקארתור פיקח באופן אישי על שדה הקרב, והוא ומשפחתו (בנו ארתור היה אז כבן ארבע) חוו ביחד עם החיילים את ההפגזות ואת הרעב.