ועדת חקירה ממלכתית (ישראל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, החלפות (לעיתים, לוועדת, העניין), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
[[קובץ:Israel_supreme_courtDSCN1143.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אולם הדיונים של ועדות החקירה הממלכתיות בבית המשפט העליון]]
ב[[ישראל]], '''ועדת חקירה ממלכתית''' היא [[ועדה ציבורית]] שהוקמה על-פי החלטה של [[ממשלת ישראל]] או בהחלטה של [[הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של [[הכנסת]], ומונתה על ידי [[נשיא בית המשפט העליון]], לשם בירורו המעמיק של נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי. הממשלה יכולה להורות על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בכל עת. [[הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] יכולה להורות על מינוי כזה רק בעקבות דיון בדוח של [[מבקר המדינה]].
 
ועדות חקירה מוקמות בדרך-כלל בעקבות לחץ ציבורי, אולם לעיתים הממשלה מעדיפה להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי שלא תואשם ב"טיוח" של מחדלים.
 
על-פי פסק דין של [[בג"ץ]], הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות. לעיתים קרובות יש התנגדות בממשלה להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, אולם עדנכון כהלשנת 2009, אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות של ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, לא תמיד קוימו המלצות הוועדה במלואן.
 
== חוק ועדות חקירה ==
ועדת חקירה ממלכתית מתמנה ופועלת בהתאם להוראותיו של {{סחפ|חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968}}. קודם לחקיקתו של חוק זה פעלו ועדות חקירה, (כגון [[ועדת פרומקין]] בראשות השופט [[גד פרומקין]] שהוקמה בשנת 1950 כדי לבחון את נושא [[החינוך האחיד]]) לפי [[פקודה (חיקוק)|פקודת]] ועדות חקירה.
 
על-פי החוק, ישנם שני מסלולים להקמת ועדת חקירה ממלכתית:
* {{סחפ|חוק ועדות חקירה}}, המסמיך את הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועל ניסוח כתב מינוי לוועדה. בכתב המינוי של הוועדה נקבעים תחומי פעולתה, כלומר העניינים שיהיו נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה.
* {{סחפ|חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958}}, מסמיך את [[הוועדה לביקורת המדינה]] להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות הגשת דו"ח של [[מבקר המדינה]]. החלטה זו מתקבלת על פי הצעת המבקר או מיוזמתה של הוועדה. מבחינת הממשלה המכהנת מסלול זה עדיף פחות, מכיוון שאז הוועדה לביקורת המדינה מנסחת את כתב ההסמכה של ועדת החקירה ולא היא. בתחילה היה זה מסלול משני ופחות מקובל, ועד שנת 2008 הוקמה ועדה אחת בלבד במסלול זה - [[ועדת בייסקי]] לבדיקת ויסות מניות הבנקים (1985). אולם שלוש הוועדות שהוקמו מתחילת 2008: ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה, בראשות השופטת בדימוס [[דליה דורנר]], ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, בראשות השופט [[דן ביין]], וועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (ועדת מצא), הוקמו על בסיס חוק מבקר המדינה.
 
בשני המקרים הסמכות להחליט על הרכב הוועדה היא בידי נשיא בית המשפט העליון. ועדת חקירה ממלכתית פועלת כמעין בית משפט בהרכב מורחב. לפיכך יש בה לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד ייווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא [[שופט]] של [[בית המשפט העליון]] או שופט של [[בית משפט מחוזי]] או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש.
 
הוועדה מוסמכת לזמן עדים ולכפות עליהם להשיב לשאלותיה. היא רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומר שעשוי לסייע לה בחקירה, גם חומר חסוי. עם זאת, הוועדה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין ו[[דיני הראיות]] הנהוגים ב[[בתי המשפט בישראל]]. בנוסף אין אפשרות להשתמש בחומר הנאסף על ידי הוועדה כראיה במשפט פלילי. מטרת ההגבלה הזו היא למקד את עבודתן של ועדות חקירה בהיבטים הציבוריים ולאו דווקא הפליליים של האירועים הנחקרים, וכדי להסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה.
 
כאשר הוועדה מוצאת שאדם עלול להיפגע מתוצאות חקירתה, היא מזהירה אותו על כך, ומעמידה לרשותו את חומר הראיות שנאסף בעניינו. כמו כן ניתנת לו אפשרות למסור את גרסתו לוועדה ולחקור עדים מטעמו. הוא רשאי להיעזר בעורך דין מטעמו לשם ניסוח גרסתו ולשם חקירת העדים.
 
בגמר דיוניה עליה להגיש דוח הכולל ממצאים והמלצות, והיא רשאית לפרסם עוד קודם לכן דוח ביניים על תוצאות חקירתה. דוח הוועדה מפורסם לאחר הגשתו לממשלה, אך ניתן לקבוע שהדוח או חלקים ממנו יישמרו בסוד "למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על עניין כלכלי חיוני של המדינה על שלומו או פרטיותו של אדם, או על דרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין" ({{סחפ|חוק ועדות חקירה|סעיף 20}}).
 
לממשלה נתונה הסמכות להקים ועדה שעצם קיומה וכל דיוניה יישמרו בסוד, כאשר נושא החקירה מחייב זאת.
 
== תפקידן של ועדות חקירה ==
ועדות חקירה אמורות לחקור נושא שנמצא תחת פיקוחה ואחריותה של הממשלה בפני הכנסת. חוק ועדות חקירה מציין שאם ראתה הממשלה שקיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית באותה שעה, היא רשאית לבחון אותו באמצעות ועדה שתגיש לה דין וחשבון. ההחלטה לגבי קיום האינטרס הציבורי נתונה בידי הממשלה והיא זו שתצטרך לגבש דעה בנושא כשיוגשו המסקנות.{{הערה|שם=gal|1=[[יצחק גל נור]], '''ועדות חקירה כאמצעי לקבלת החלטות בידי הממשלה''', נתיבי ארגון ומנהל, אפריל 1973, עמ' 323-332}}. במחקרו המקיף של עו"ד ד"ר אביגדור קלגסלבד על ועדות חקירה ממלכתיות, הוא הדגיש כי "אחת ממטרותיה העיקריות של החקירה הממלכתית היא השבת האמון הציבורי ברשות המבצעת."{{הערה|1=אביגדור קלגסבלד, ו''עדותועדות חקירה ממלכתיות'' (נבו, 2001), עמ' 22. }} משמעות העניןהעניין היא, כפי שמוסבר בהרחבה בעבודת הדוקטורט של נדב מולצ'דסקי, שוועדות חקירה חותרות לגבש נראטיב לאומי על מושא החקירה שלהן.{{הערה|1=Nadav G. Molchadsky (2015), ''History in the Public Courtroom: Commissions of Inquiry and Struggles over the History and Memory of Israeli Traumas'' (Ph.D. Dissertation, University of California, Los Angeles).) }}. הוועדות לוקחות אפוא חלק חשוב ומרכזי, לעתיםלעיתים ראשוני, במאבק על עיצוב העבר הלאומי.
 
ועדת חקירה גם עוזרת בטיהור האווירה הציבורית, למרותאף על פי שייתכן שאת הנושא שבטיפול הוועדה ניתן היה לחקור באמצעים אחרים, ואולי אף יותר יעילים, כגון צעדים משמעתיים, בירור פנימי או חקירה של מבקר המדינה.{{הערה|שם=gal}}.
 
[[עקרון הפומביות]] הוא עיקרון מרכזי בעבודת ועדות חקירה, תפקיד הוועדות הוא חשיפת העובדות להתנהגות של יחידים, כללי מנהל של ארגונים ומוסדות וכללי מנהל של משרדי הממשלה, אלמנט זה מתבטא גם בעובדה שיש כאן אפשרות לציבור לראות כיצד מתנהלת החקירה ושלא מעלימים ממנו דבר (אומנם ישנה אפשרות שחלק מהדיונים יהיו סגורים לציבור).
שורה 40:
 
== ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו בישראל ==
מאז נחקק חוק ועדות חקירה ממלכתיות בשנת 1968, הוקמו על-פיו 14 ועדות חקירה ממלכתיות, ו-4 ועדות הוקמו על-פי חוק מבקר המדינה (מסומנות בכוכבית).
 
החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] התקיימו בכל עשור 5-3 ועדות חקירה ממלכתיות, אולם ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], חדלו ועדות אלו לקום, בין השאר לאחר שבשנת 2011 ביטל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את [[ועדת שרים לענייני ביקורת המדינה|ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה]] האחראית על הטיפול בדו"חות ביקורת ממשלתיים, והעביר את הטיפול בדו"חות אלו לאחריות [[משרד ראש הממשלה]], שבפועל בחר שלא ליישם מאז, נכון לשנת 2020, אף הצעה לועדתלוועדת חקירה ממלכתית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shakuf.press/mevaker/chapter6/|הכותב=|כותרת=כך שותקה הביקורת על הממשלה בעשור האחרון|אתר=[[שקוף - גוף התקשורת של הציבור]]|תאריך=}}</ref>.
 
{| class="wikitable" border="1" cellpadding="4" cellspacing="0"
|- bgcolor="#F0F0F0"
!כינוי הוועדה !! יו"ר הוועדה !! נושא החקירה !! תאריך הקמה !! תאריך הגשת הדו"ח
|-
| [[ועדת זוסמן]] || [[יואל זוסמן]] || ועדת החקירה לעניין הדליקה ב[[מסגד אל-אקצא]] || [[22 באוגוסט]] [[1969]] || [[19 בספטמבר]] [[1969]]
|-
| [[ועדת עציוני]] || [[משה עציוני]] || ועדת החקירה בעניין השמועות בדבר מתן תשלומים כדי להטות משחקים בליגה הלאומית לכדורגל || [[13 ביוני]] [[1971]] || [[12 בספטמבר]] [[1971]]
|-
| [[ועדת זוסמן]] || [[יואל זוסמן]] || ועדת החקירה לעניין הדליקה ב[[מסגד אל-אקצא]] || [[22 באוגוסט]] [[1969]] || [[19 בספטמבר]] [[1969]]
| [[ועדת ויתקון]] || [[אלפרד ויתקון]] || ועדת החקירה לעניין חברת "[[נתיבי נפט]]" || [[14 בנובמבר]] [[1971]] || [[14 באפריל]] [[1972]]{{הערה|1=[[יובל אליצור]], אליהו סלפטר, [http://books.google.co.il/books?id=T62YmmzamBEC&pg=PA147&lpg=PA147&dq=%22%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%A0%D7%99%D7%91%22+%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92&source=bl&ots=5v_KIClxQ_&sig=J3MN_ykP2dK92dNgTnqaG_sk9pk&hl=iw&sa=X&oi=book_result&resnum=6&ct=result#PPA147,M1 עלילות נפט סיפור פריצת מצור הדלק על ישראל], עמ' 147-149, הוצאת זמורה ביתן, 1999}}
|-
| [[ועדת עציוני]] || [[משה עציוני]] || ועדת החקירה בעניין השמועות בדבר מתן תשלומים כדי להטות משחקים בליגה הלאומית לכדורגל || [[13 ביוני]] [[1971]] || [[12 בספטמבר]] [[1971]]
| [[ועדת אגרנט]] || [[שמעון אגרנט]] || נסיבות פריצתה של [[מלחמת יום הכיפורים]] || [[21 בנובמבר]] [[1973]] || [[1 באפריל]] [[1974]] (דו"ח ביניים), [[10 ביולי]] [[1974]] (דו"ח ביניים), [[30 בינואר]] [[1975]] (דו"ח סופי)
|-
| [[ועדת ויתקון]] || [[אלפרד ויתקון]] || ועדת החקירה לעניין חברת "[[נתיבי נפט]]" || [[14 בנובמבר]] [[1971]] || [[14 באפריל]] [[1972]]{{הערה|1=[[יובל אליצור]], אליהו סלפטר, [http://books.google.co.il/books?id=T62YmmzamBEC&pg=PA147&lpg=PA147&dq=%22%D7%93%D7%95%D7%9322דוד+%D7%A0%D7%99%D7%91ניב%22+%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92גיאולוג&source=bl&ots=5v_KIClxQ_&sig=J3MN_ykP2dK92dNgTnqaG_sk9pk&hl=iw&sa=X&oi=book_result&resnum=6&ct=result#PPA147,M1 עלילות נפט סיפור פריצת מצור הדלק על ישראל], עמ' 147-149, הוצאת זמורה ביתן, 1999}}
| [[ועדת קנת]] || [[מרדכי קנת]] || ועדת חקירה לבדיקת מצב בתי הכלא בישראל || [[31 בינואר]] [[1979]] || [[10 במאי]] [[1981]]
|-
| [[ועדת אגרנט]] || [[שמעון אגרנט]] || נסיבות פריצתה של [[מלחמת יום הכיפורים]] || [[21 בנובמבר]] [[1973]] || [[1 באפריל]] [[1974]] (דו"ח ביניים), [[10 ביולי]] [[1974]] (דו"ח ביניים), [[30 בינואר]] [[1975]] (דו"ח סופי)
| [[ועדת בכור]] || [[דוד בכור]] || חקר רצח [[חיים ארלוזורוב|ארלוזורוב]] || [[14 במרץ]] [[1982]] || [[4 ביוני]] [[1985]]
|-
| [[ועדת קנת]] || [[מרדכי קנת]] || ועדת חקירה לבדיקת מצב בתי הכלא בישראל || [[31 בינואר]] [[1979]] || [[10 במאי]] [[1981]]
|-
| [[ועדת בכור]] || [[דוד בכור]] || חקר רצח [[חיים ארלוזורוב|ארלוזורוב]] || [[14 במרץ]] [[1982]] || [[4 ביוני]] [[1985]]
|-
| [[ועדת כהן]] || [[יצחק כהן (שופט)|יצחק כהן]] || [[טבח סברה ושתילה|אירועי סברה ושתילה]] || [[1 בנובמבר]] [[1982]] || [[7 בפברואר]] [[1983]]
|-
| [[ועדת בייסקי]]* ||[[משה בייסקי]] || [[משבר מניות הבנקים (ישראל 1983)]] || [[7 בינואר]] [[1985]]|| [[16 באפריל]] [[1986]]
|-
| [[ועדת לנדוי]] || [[משה לנדוי]] || ועדת החקירה לעניין שיטות החקירה של [[שירות הביטחון הכללי]] בנושא [[פעילות חבלנית עוינת]] || [[31 במאי]] [[1987]] || [[30 באוקטובר]] [[1987]]
|-
| [[ועדת נתניהו (מערכת הבריאות)|ועדת נתניהו]] || [[שושנה נתניהו]] || בדיקת תפקודה ויעילותה של [[מערכת הבריאות בישראל]] || [[5 ביוני]] [[1988]] || [[20 באוגוסט]] [[1990]]
|-
| [[ועדת שמגר (טבח מערת המכפלה)]] || [[מאיר שמגר]] || [[טבח מערת המכפלה]] || [[פברואר]] [[1994]] || [[יוני]] [[1994]]
|-
| [[פרשת ילדי תימן|ועדת כהן-קדמי]] || [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]] || ועדת החקירה הממלכתית בעניין היעלמות ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948 || [[8 בינואר]] [[1995]] || [[נובמבר]] [[2001]]
|-
| [[ועדת שמגר (רצח רבין)]] || [[מאיר שמגר]] || [[רצח יצחק רבין]] || [[8 בנובמבר]] [[1995]] || [[מרץ]] [[1996]]
|-
| [[ועדת אור]] || [[תיאודור אור]] || [[אירועי אוקטובר 2000]] || [[8 באוקטובר]] [[2000]] || [[1 בספטמבר]] [[2003]]
|-
| [[ועדת זיילר (אסון ורסאי)]] || [[ורדימוס זיילר]] || [http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/versay_full/a.htm ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור] || [[29 במאי]] [[2001]] || [[14 באוגוסט]] [[2001]] (דו"ח ביניים), [[23 בדצמבר]] [[2003]] (דו"ח סופי)
|-
| [[ועדת דורנר]]* ||[[דליה דורנר]] || [http://elyon1.court.gov.il/heb/veadot/holocaust/main.htm ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה] || [[20 בינואר]] [[2008]] || [[22 ביוני]] [[2008]]
|-
| [[ועדת ביין]]* ||[[דן ביין]] || [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim.htm ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל] || [[20 באוגוסט]] [[2008]] || &nbsp;
|-
| [[ועדת מצא]]* ||[[אליהו מצא]] || [http://elyon1.court.gov.il/heb/hitnatkut.htm ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון] || [[23 בפברואר]] [[2009]] || [[16 בספטמבר]] [[2009]] (דו"ח ביניים){{ש}}[[6 ביוני]] [[2010]] (דו"ח סופי)
|}