חבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
קארסט ==> קרסט
שורה 14:
'''נהר חָבוֹר''' (ב[[ערבית]]: '''خابور''', חַ'אבּוּר) הוא ה[[יובל (נהר)|יובל]] הגדול ביותר של ה[[פרת]], ועיקר זרימתו של הנהר בשטח [[סוריה]], בחבל [[ג'זירה (סוריה)|ג'זירה]].
 
מקורו של [[נהר]] החבור באזור [[טורקיה]], אם כי מקורות המים העיקריים שלו הם [[מעיין|מעינות]] [[קארסטקרסט]]ים באזור "ראס אל-עין" שעל גבול סוריה עם טורקיה. אורכו של החבור 300 [[קילומטר|ק"מ]] ושטח [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] הוא 13,300 קמ"ר.{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=59662167#94.5812.6.default ארנון סופר, '''המאבק על המים במזרח התיכון''', הוצאת עם עובד, 2006, עמוד 92]}} אל החבור זורמים מספר [[ואדי]]ות בהן זורמים המים רק בחלק מהשנה. ביחד הם יוצרים את האזור שנקרא "משולש החבור" או "אזור החבור העליון". באזור זה נעה כמות ה[[גשם|גשמים]] השנתית בין 200 ל-400 מ"מ. כמות מועטה זו הופכת את מי החבור לכל אורך ההיסטוריה למקור מים חיוני ל[[חקלאות]] באזור. החבור זורם בשטח סוריה בכיוון דרום ונשפך לפרת ליד העיר [[בוסירה]].
 
[[סקר ארכאולוגי|סקר]]ים ו[[חפירות ארכאולוגיות]] הראו שהאזור היה מיושב מאז [[התקופה הפלאוליתית]]. בעמק החבור נחפרו אתרים ארכאולוגים חשובים כמו [[תל חלף]], [[תל פחריה]], [[תל ברק]], [[תל ליילאן]], [[תל ברי]], [[אורקש]], [[תל ארביד]] ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי [[חרס]] מצוירים מתחילת [[האלף ה-2 לפנה"ס]] שנמצאה באזור צפון [[מסופוטמיה]] ונקראת "משפחת כלי חבור" {{אנ|Khabur ware}}. באזור החבור התפתחה גם ממלכת [[מיתני]] שהגיעה לשיא גדולתה ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]] בין [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-13 לפנה"ס]].