פנול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האזרח דרור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
||
שורה 35:
בשנת [[1834]] גילה פרידליב פרדיננד רונג (Friedlieb Ferdinand Runge) את הפנול. אותה מיצה בצורה לא טהורה מזפת פחם. באותה תקופה היה קשה להבחין בין פנול לבין קריאוזוט ( Creosote) - חומר כימי ששימש להגנת קורות-עץ של ספינות ואדני-רכבת כטיפול מונע נגד רקבון. לאחר ששמע כי קריאוזוט שימש לטיפול בשפכים, החל ליסטר לבדוק את יעילות השמת פנול באופן ישיר על פצעים.
המנתח האנגלי [[ג'וזף ליסטר]] קרא את מחקריו של [[לואי פסטר]] על חיידקים כגורמי מחלות. עד אז חשבו רופאים כי "אוויר רע" הוא הגורם המרכזי ליצירת זיהומים. מחלקות בתי חולים אווררו אבל מנתחים לא טרחו לשטוף ידיים כשעברו בין מנותח למנותח, וכתוצאה מכך מנותחים רבים או פצועים פיתחו דלקות בפצעים שהובילו לעיתים קרובות לנמק או מוות. פסטר הציע למנוע חיידקים על ידי שיטות כמו חימום, סינון או תמיסה כימית. בעקבות שימוש בפנול כחומר טיפול בשפכים חשב ליסטר על שימוש בחומר לשם שטיפת פצעים. בשנות ה-60 של המאה ה-19 הוא החל לבדוק את התוצאות של ריסוס בתמיסת פנול על ציוד, חתכים כירורגיים ותחבושות. ליסטר גילה כי שטיפת הפצעים בתמיסה הפחיתה באופן יוצא דופן את השכיחות של [[נמק]] עקב זיהום. באוגוסט [[1865]] בבית המרפאה המלכותית בגלזגו, מרח ליסטר [[מוך (חומר)
==קישורים חיצוניים==
|