אלון תבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
 
השם אלון התפרש גם כעץ אלון שמקום בו צמח היה למרכז [[איסורי כישוף ביהדות#ניחוש|פולחני ניחוש]]. עצים אשר שימשו כמקום מרכזי בו קיבלו הכוונה מהאלים, היה ידוע במרחבי המזרח הקדום.{{הערה|[[אמוץ דפני]], '''עצים מקודשים בישראל''', תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 17.}}
בדרך כלל שמות בהם מופיע השם אלון היו מורה שם זה על מקום [[פולחן]], עוד מימי [[התקופה הכנענית]]. במקרא מוזכרים גם [[אלון מורה (אתר מקראי)|אלון מורה]], [[אלון מעוננים]], [[אלון מוצב]], [[אלון בכות]], כל אלה נזכרים בתנב[[תנ]] באירועים הקשורים ב[[פולחן]].{{הערה|1= ראו: זהר עמר, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayshlah/vayish2.html על העצים הקדושים בספרות היהודית], באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]].}}{{הערה|1= ראו: אבי שמידע, צבי שמיר ומיכאל וינברג, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/12-10.htm עצים קדושים וקשישים בישראל], באתר סנונית.}}.
 
שם העץ הונצח בשמו של [[בית ספר שדה]] של [[החברה להגנת הטבע]] ב[[גליל התחתון]].