נחל מעפילים – הבדלי גרסאות

על הצלע הדרום מזרחית של הנחל עובר שביל מתפתל הבנוי בחלקו, שנפרץ על ידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] כחלק מפעולתם לטיפוח [[שמורת טבע|שמורות טבע]]. הם פרצו שבילים ועסקו בייעור. שביל זה נקרא בעבר השביל המנדטורי. הוא שימש את לוחמי ה[[פלמ"ח]] בעת [[פריצת מחנה עתלית]] כחלק ממסלול המילוט של ה[[העפלה|מעפילים]] לקיבוץ יגור. לציון האירוע החליטה [[ועדת השמות הממשלתית]] לשנות את שמו של הנחל ל"נחל מעפילים". המעפילים הסתתרו בקיבוץ, ואילו הקיבוצניקים מצידם החביאו את תעודות הזהות שלהם. ההנחיה הייתה גם לתושבי הקיבוץ וגם למעפילים שאם הבריטים יבקשו מהם להזדהות הם יענו שהם " יהודים מארץ ישראל". לזכר מאורע זה רשם [[יורם טהרלב]] בן קיבוץ יגור את השיר צל ומי באר.{{מקורהערה|[http://www.taharlev.com/songs_selection_song_id_61.html צל ומי באר], באתר האינטרנט של [[יורם טהר לב]]}}.

במורד הנחל על הגדה הצפונית מעל [[מחצבה]] קטנה נטושה, נמצאים שרידי שלושה מבנים הבנויים [[אבן גוויל|אבני גוויל]]. באתר נמצאו חרסים מהתקופה ההלניסטית. באחד החדרים נמצאו שרידי כלים מ[[המאה ה-17]]. ההשערה היא שבמקום זה התגוררה בעבר משפחת ווהאב ה[[דרוזים|דרוזית]] שמתגוררת כיום ב[[עספיא]]. באזור הנחל נמצאו [[טרסה|טרסות]] נטועות עצי זית. מקום זה מוזכר כמגורי המשפחה בספרו של ה[[אברהרד פון-מולינן|גרף פון-מולינן]] שביקר בכרמל בסוף [[המאה ה-19]].{{הערה|'''מדריך ישראל החדש כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה''', בעריכה סלמאן אבו רוכן ויעקב שורר, [[הוצאת משרד הביטחון]] 2001 עמ' 163}}.