ויליאם ויי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 27579880 של Drz (שיחה); קישור פנימי
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות)
החלפות ( מוונציה), הסרת קישורים עודפים
שורה 3:
'''ויליאם ויי''' ('''William Wey''';{{כ}} [[אנגליה]], [[1407]]? – אנגליה, 30 בנובמבר [[1476]]) היה איש דת מלומד, נוסע וסופר אנגלי. פעמיים [[עלייה לרגל|עלה לרגל]] ל[[ארץ ישראל]] וכתב על מסעותיו.
== קורות חייו ופועלו ==
הידיעות על אודות ויליאם ויי מועטות והן שאובות מתוך כתביו שלו. נולד ב[[דבון (מחוז)|מחוז דבון]] ב[[דרום-מערב אנגליה]] והתחנך ב[[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]]. אחרי השלמת לימודיו לתארים האקדמיים ב[[תאולוגיה]] צורף לסגל העמיתים בקולג' אקסטר באוקספורד {{אנ|Exeter ollege, Oxford}}. ויי היה בין אנשי הסגל הראשונים ב[[איטון קולג'|קולג' איטון]] עם ייסודו ב-[[1441]] ושימש גם כ[[גזבר]] של המוסד. ב-[[1456]] ערך מסע [[צליינות]] ל[[סנטיאגו דה קומפוסטלה]], ב-[[1458]] יצא למסע עלייה לרגל למקומות הקדושים ב[[ארץ ישראל]] וב-[[1462]] יצא למסע נוסף לארץ ישראל. לפני שהפליג מ[[ונציה|וונציה]] בדרכו לארץ ישראל נסע ל[[רומא]], ובכך מילא את מצוות הצליינות לכל שלושת מוקדי העלייה לרגל החשובים ביותר לנצרות המערבית בתקופתו. אחרי שובו ממסעותיו פרש ממִשׂרתו בקולג' איטון ועבר למנזר הגברים ה[[אוגוסטינים|אוגוסטיני]] באדינגטון {{אנ|Edington Priory}} שבמחוז [[וילטשייר]] {{אנ|Edington, Wiltshire}} ושם חי את שארית ימיו.
 
חיבוריו על מסעותיו נרשמו בידי [[לבלר]] אומן על דפי [[קלף]] אחרי הצטרפותו של ויי למנזר באדינגטון ב-[[1467]] ובפיקוחו. [[כתב יד (העתק)|כתב-היד]] המקורי,{{הערה|קיים רק עותק אחד של החיבור המקורי – [https://medieval.bodleian.ox.ac.uk/catalog/manuscript_1584 MS. Bodl. 565]}} האצור ב[[ספריית הבודליאנה]] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], ראה אור בתוספת מבוא והערות על ידי מועדון רוקסבורג {{אנג|Roxburgh Club}} אחרי כארבע-מאות שנים, ב-[[1857]], תחת הכותרת "מסעות ויליאם ויי".{{הערה|[https://archive.org/details/cu31924013279462/page/n3 The Itineraries of William Wey] To Jerusalem, A.D. 1458 and A.D. 1462; and to Saint James of Compostella, A.D. 1456 (from the Original Manuscript in the Bodleian Library), London, 1857
שורה 9:
החיבור, שנכתב ב[[אנגלית תיכונה|אנגלית]] וב[[לטינית]], ובחלקו ב[[חריזה|חרוזים]] לצורך [[מנמוניקה|שינון]], נועד להעמיד מעין חלופה לעלייה לרגל הממשית, שהייתה בלתי אפשרית לרוב רובם של המאמינים. לפי תוכנו היה החיבור בחלקו מדריך לנוסעים: צוינו בו שמות מקומות, מרחקי דרכים, הנחיות להצטיידות, עצות בכל הנוגע לתנאי הפלגה בים, שערי חליפין, וכן מילון קטן של מילים שימושיות בשפות שונות ותרגומיהן – אנגלית-[[יוונית]], יוונית-לטינית, לטינית-[[עברית]].{{הערה|יודעי עברית יתקשו להכיר חלק מן המילים שבוודאי שובשו בהעתקתן מכתב היד אחרי מאות שנים}}
 
ויי היה הרוח החיה בהקמת ה[[קפלה]] בכנסיית המנזר באדינגטון שהוקדשה ל[[כנסיית הקבר|קבר הקדוש]] בירושלים ונבנתה בתצורת היכלית הקבר (האדיקולה). בקפלה הוצגו חפצים שליקט למזכרת בצד דגמים מעץ של כנסיות בארץ ישראל, ציורים של אתרים קדושים ושל מחזות קדושים, הכְּתבים שחיבר על צליינותו וכן מפה של ארץ ישראל ומפת תבל ([[מפה מונדי]]). בצוואה, שמכוחה הוריש ויי את רכושו למנזר, מנה בין היתר תיבת [[שרידים קדושים]] שהכילה "אבן מהר הגולגותא, אבן מקבר ישו, אבן מ[[הר תבור]], אבן מן המקום שבו נמצא הצלב הקדוש ב[[כנסייתבכנסיית הקבר]] ואבן מ[[כנסיית המולד|מערת המולד]] ב[[בית לחם]]".{{הערה|התרגום לעברית מתוך: [[נתן שור]], ספר העלייה לרגל לארץ ישראל, [[הוצאת אריאל|אריאל]] 98–99, מארס 1994–אדר תשנ"ד, עמ' 71}} כל אלה נועדו לעורר חוויית קרבה רוחנית לאתרים הקדושים. המוצגים למיניהם הלכו לאיבוד במהלך [[פירוק המנזרים באנגליה]] בשנים [[1536]]–[[1541]], אך הכְּתבים נמצאו ונמסרו ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] לספריית הבודליאנה. מלבד כְּתביו על מסעותיו שרדו שני אוספי דרשות שחיבר.
 
== "מפת ויליאם ויי" ==